דבורים בסכנת הכחדה

תעשיית הדבש בישראל, שמפיקה יותר מ-3,000 טונות דבש בשנה, עומדת בשנים האחרונות מול התופעה המוזרה של היעלמות הדבורים. עתיד האנושות כולו תלוי בהישרדות הדבורים! ניקח לדוגמא את דבורי הדבש. דבורי הדבש אחראיות להאבקת 80% מסך כל הגידולים החקלאיים בעולם, בנוסף, הן מספקות חומרי גלם לתרופות רבות ובעלות תפקיד משמעותי בתעשיות הטקסטיל, הבשמים והקוסמטיקה העולמיות.

בשנים האחרונות מדברים בעיקר על הירידה בכמות הדבורים ביבשת אמריקה, אך הפעם מדובר בכל הגלובוס. כלומר אוכלוסיית הדבורים על סף הכחדה ממשית. הירידה במספר הדבורים היא עקבית בין השאר בשל שינוי בייעוד קרקעות ושימוש בכימיקלים לריסוס הגידולים החקלאיים; אבל משנת 2006 החל גורם נוסף להכות בעוצמה בדבורים. על פי הדיווחים, מחלה מסתורית תוקפת כוורות שלמות וגורמת להכחדתן המוחלטת בתוך זמן קצר. המחלה, המכונה תסמונת קריסת המושבה (Colony Collapse Disorder), הביאה למותן של יותר מ-43 מיליארד דבורים ברחבי העולם בשנה, וחיסלה כרבע מאוכלוסיית דבורי הדבש של אמריקה הצפונית. כוורת נגועה במחלה נראית מבחוץ כמו כוורת רגילה, ופעילות הדבורים בפתחה נראית שגרתית לגמרי. אבל כאשר בוחנים את פנים הכוורת מגלים שהיא למעשה כמעט ריקה: הדבורים היחידות שנמצאות בתוכה הן המלכה וכמה דבורים צעירות. גם דבורים מתות אינן נמצאות בתוך הכוורת או בסביבתה. הדבורות הפועלות יוצאות לדרכן לאסוף צוף, אבל מסיבה לא ברורה הן מסרבות לשוב אל הכוורת, או שהן מאבדות את יכולת הניווט שלהן ולא מוצאות את דרכן חזרה. ומכיוון שדבורי הדבש רגילות לחיות במושבות, הן אינן מצליחות לשרוד בגפן ומתות כעבור זמן קצר. התנהגות מוזרה זו של דבורי הדבש אינה מוכרת כלל לעולם המדעי.

עוד מרכיב מסתורי הוא העובדה שהכוורת מצליחה לשרוד זמן רב יחסית, למרות מצבת הדבורים החסרה. בימים כתיקונם, כוורת שמראה סימני חולשה מותקפת מיד על ידי דבורים מכוורת שכנה או על ידי מזיקים אחרים החומדים את מצבור הדבש הטמון בה. אולם נראה כי אותם חרקים שבדרך כלל אינם מהססים לתקוף כאשר הם מעריכים שסיכויי הצלחת המתקפה עומדים לטובתם, נמנעים במקרה זה מלהתקרב לכוורת הגוועת.

מאז שפרצה המחלה המסתורית היא הספיקה לתקוף כוורות רבות בזמן קצר, ומגדלי דבורים רבים כבר הודיעו שאיבדו כמחצית הדבורים שלהם, ולעתים קרובות אף יותר מכך. דיווחים דומים מאוד על התופעה התקבלו מאזורים שונים באמריקה הצפונית, וכן ממדינות רבות באירופה כמו איטליה, צרפת, ספרד, בלגיה, פולין והולנד. דיווחים נוספים הגיעו לאחרונה גם מטייוואן ומאמריקה הדרומית. מספר הדבורים הכולל שמתו בעקבות המחלה מוערך ביותר מחמישים מיליארד. כצפוי, התפשטותה המהירה של המחלה הביאה לידי פגיעה כואבת בענף ייצור הדבש. אבל הנזק של דילול אוכלוסיית דבורי הדבש חמור בהרבה מהפגיעה בתעשיית הדבש. אלברט איינשטיין, אשר נחשב לגדול התאורטיקנים, אמר בזמנו: "כאשר הדבורים ייכחדו מעל פני כדור הארץ, ייכחדו בני האדם כארבע שנים לאחר מכן". לדבורים יש תפקיד מכריע בהאבקת צמחים, ויש הטוענים כי הן החוליה החשובה ביותר בשרשרת המזון. הקטנת אוכלוסיית הדבורים עשויה לפגוע ברביית הצמחים, ובעתיד הלא רחוק להביא לידי פגיעה ניכרת בתוצרת החקלאית. שווי התוצרת החקלאית התלויה בדבורי הדבש מוערך בכ–15 מיליארד דולר בארצות הברית בלבד.

לא רק דבורי הדבש נעלמות. גם דבורי העץ הצהובות-שחורות, ה-Bumblebee נעלמות בכל העולם וגם להן תפקיד חשוב בהאבקת פרחי עצים ופרחי בר ביעילות רבה יותר מזו של דבורת הדבש. חוקרים ישראלים זיהו ווירוס אותו נושאות הדבורים הישראליות, יש הנחה כי התפשטות הווירוס שמקורו בסביבתנו ליבשות אירופה ואמריקה היא אחת הסיבות להעלמות המסתורית של דבורי הדבש. אלא שעכשיו מסתבר כי הפגיעה היא לא רק בדבורי הדבש, מזה שנים רבות מתפתח ענף הפריית/האבקת פרחים בחקלאות. באופן טבעי נחשבה דבורת הדבש לבעלת התפקיד החשוב בהאבקה והפרייה, אלא שברבות השנים והניסיון הסתבר כי עבור גידולים רבים בעלי פרחים גדולים ועמידים יש מאביק טוב יותר מדבורת הדבש, כדי להצליח בהאבקת פרחים רבים יש להרעיד את הפרחים בתדרים גבוהים. ככל שהתדרים גבוהים כך יעילה ההאבקה יותר.

מי שמצליח להרעיד את הפרחים בתדירויות גבוהות היא דבורת-העץ, דבורה גדולה בצבעים שחור וצהוב הידועה בשמה הלועזי bumblebee. חקלאים זיהו את כישוריה של דבורת-העץ בהאבקת פרחים וכוורות שלה מפוזרות בבתי גידול וחממות. בארה"ב מוערכת "עבודת" דבורת-העץ בכ-3 מיליארד דולרים. לכל איזור גיאוגרפי ובכל יבשת יש מיני דבורי-עץ שונים, כאשר רבים מהמינים "תורבתו" למען גידולי החקלאות בעולם כולו. אחרי שזוהתה בעיית העלמות דבורי הדבש וחוקרים החלו לחפש את הסיבות להעלמות הסתבר כי גם בדבורת-העץ פגעה הבעיה. שלושה מינים של דבורת-עץ שהיו נפוצים באמריקה הצפונית הפכו לנדירים. מין אחד הוכחד עוד לפני שזוהתה הבעיה.

חוקרים רבים מכל רחבי העולם וככללם גם מישראל מנסים לנתח את הסיבות להיעלמותן של הדבורים. העולם המדעי עומד בשלב זה חסר אונים מול התופעה המוזרה. עד הזמן האחרון לא היה אפילו קצה חוט שהיה יכול להוביל לגורם המחלה, וכצפוי, הרִיק המדעי התמלא חיש קל בתיאוריות שונות ומשונות. יש התולים את התופעה בשימוש המצטבר בכימיקלים למניעת מזיקים שפוגע גם בדבורי הדבש וגורם להרעלתן. על פי סברה אחרת יש קשר בין המחלה ובין איכות המזון הניתן לדבורים, שיותר ויותר ממנו מיוצר באופן מלאכותי. כאן נוסף לרשימה גם החשש מפני שימוש בבקטריות מהונדסות גנטית בתהליך ייצור המזון. גם מזיקים וחיידקים נמנים עם הגורמים האפשריים למחלה, והיו שקישרו את התופעה לשינויי האקלים ולהתחממות כדור הארץ. ישנם גם מדענים המצביעים על קשר אפשרי בין התופעה ובין קרינה אלקטרומגנטית שמקורה במשדרים סלולריים. טענה זו נסמכת על מחקר שנערך באוניברסיטת לנדאו בגרמניה, אשר הצביע על פגיעה ביכולת הניווט של דבורים הנמצאות בסמוך למשדר סלולרי.

לאחרונה נרשמה פריצת דרך משמעותית במחקרים, כאשר בבדיקות גנטיות שהתבצעו בארצות הברית התגלתה נוכחות של נגיף (וירוס) מסוים בכוורות הנגועות. זהו נגיף שזוהה לראשונה בשנת 2002 דווקא אצלנו בישראל על ידי פרופסור אילן סלע מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, והוא נקרא "וירוס ישראלי לשיתוק אקוטי" (Israeli Acute Paralysis Virus). הנגיף אובחן כגורם הפוגע ביכולת התעופה של הדבורים. אף על פי שהנגיף זוהה לראשונה בישראל, מקורו לא מכאן, אלא ככל הנראה מיבשת אוסטרליה. על פי ההערכות, הוא עשה את דרכו לאמריקה הצפונית באמצעות דבורים שהתחילו לייבא מאוסטרליה משנת 2004, זמן קצר לפני ההתפרצות הגדולה של המחלה בארצות הברית. אפשר שהסיבה להשפעה ההרסנית של הנגיף היא שינוי כלשהו שעבר, ואשר הפך אותו לקטלני הרבה יותר מזה שאובחן בישראל. מכל מקום, גם אם אכן יימצא שהנגיף הוא הגורם לתסמונת, אין להניח שתימצא לו תרופה בעתיד הקרוב.

אנחנו במשק 'זרעים מציון', מנסים בכל דרך להסביר את המשמעות של הדבורים ושאר מיני החרקים בהפריה והאבקה של הצמחים והעצים. אנו עושים זאת ע"י הרצאות, הסברים, סיורים ושתילה והפצה של זרעים ושתילים בכל רחבי הארץ במסגרת הפרוייקטים שאנו משתתפים. פרוייקטים של שיקום נופי של נחלים, כבישים שכונות כו'.

חשוב להבין שכשסוללים כבישים ומסילות רכבת פוגעים קשות בחקלאים מכיוון שלוקחים להם חלקים מהפרדסים והשטחים. על השטחים מפצים אותם כספית אבל הפגיעה שלהם היא הרבה יותר גדולה ממה שהם חושבים, הנוכחות הגדולה של הפועלים בזמן סלילת הכביש והנוכחות הגדולה עוד יותר של המכוניות והרכבות לאחר פתיחת הכביש פוגעת באופן משמעותי בדבורים שעד היום הם לקחו כמובן מאיליו שיפרו להם את הגידולים. נוכחות הדבורים פוחתת כל שנה ואת זה החקלאים לא לקחו בחשבון.

אנחנו ב"זרעים מציון" חושבים על כל הפרטים האלו ולכן כשפונים אלינו אדריכלי נוף בבקשה שנעזור להם לתכנן את השיקום הנופי ונמליץ על מינים שכדאי לשתול אנו ממליצים על מיני צמחי בר שמושכים דבורים וחרקים כמו מרווה משולשת, מרווה רייחנית, אזוב מצוי, לוטם שעיר, לוטם מרווני, שברק ועוד מינים רבים. לאחר מספר שנים, כשהשתילים נקלטים ומתפתחים, אוכלוסית הדבורים גדלה וייצור הדבש גדל יחד איתה אבל התופעה הכי חשובה היא שהגידולים בפרדסים משגשגים. מי שלא מאמין מוזמן להגיע לכביש 9- המחבר בין חדרה לכביש 6 במחלף של בקעה ולראות בעצמו את כמויות הדבורים הפוקדים את צמחי הבר ששתלנו ברחבי הכביש- 3 מליון שתילים של צמחי בר בנוסף לזרעים של צמחים חד שנתיים כמו פרג, קחוון, תורמוס ועוד. לפני כ-3 שנים עבדנו יחד עם משרד החינוך והוצאנו מבחנות עם זרעים שמושכים חיפושיות וחרקים העוזרים בהפריה לרוב גני הילדים בארץ כ-11,000 גנים. כל גן קיבל מבחנה עם זרעים והגננות קיבלו הדרכה כיצד ללמד את ילדי הגן על הדבורים והחשיבות שלהן לחקלאות.