סגולות האזוב המצוי

צמח האזוב (זעתר) הנקרא גם בשמו הבוטני Mjorana syriaca או בשמו המדעי Origanum syriacum, מגודל בארץ כגידול חקלאי ואת עליו ניתן לאסוף במשך כל ימות השנה. על מנת מנוע קטיף בכמויות מסחריות צמח זה נחשב לצמח מוגן על פי חוק! אם נתפסים ע"י הרשויות, הקנס עלול להגיע לאלפי שקלים ופתיחת תיק פלילי.

צמח הזעתר בבשלותו מגיע עד לגובה של כ- 45 ס"מ, בעל עלים קטנים בפריחתו, צבעם לבן, צפופים ושופעים בצוף ואבקה. לכל חלקי הצמח ריח אופייני שמקורו בשמן האתרי שבהם. צמח האזוב צומח בר בגליל התחתון והעליון, בגולן, בעמק יזרעאל, בשומרון, בשפלה הפנימית, הרי יהודה, בית שאן ואף מגיע לאזור החרמון בחודשי הקיץ (האזוב פורח בחודשים אפריל עד ספטמבר).

ניגע מעט בהיסטוריה של האזוב המצוי: האזוב נקרא גם בשם זעתר. זעתר הוא השם בערבית גם של הצמח וגם של התערובת הידועה שמפיקים ממנו. האזוב המצוי הינו צמח תבלין ומרפא מהחשובים שגדלים בארצנו. ישנם עוד מינים הקרובים לצמח האזוב כמו אזובית המדבר, אזובית פשוטה שהיא בעצם צמח האורגנו והאזובית התרבותית. ידוע על כשישה מינים של צמח האזוב כאשר בארץ קיים מין אחד ידוע. לצד האזוב המצוי ידוע גם מינים דומים לו בעלי ריח דומה להפליא, כמו הטימין (בת קורנית) הנקרא בשם "זעתר אג'נביי" ומין הנקרא בן אזוב רפואי הנקרא בשם "זועתרה" וכן הצתרה הוורודה, הצתרנית המשובלת והקורנית המקורקפת כולם תחת אותו המין הנקרא זעתר / אזוב.

יש לציין שבכל המינים האלו ניתן ללקט, לבשל או להשתמש לרפואה. כבר מתקופת התנ"ך, זמן רב לפני שנכנסו לאזורינו הדיירים הערבים חובבי הזעתר הוזכר האזוב: הבינו קדמונינו, ובניהם דוד המלך, שהאזוב הוא צמח מנקה ומחטא גם במובן הסמלי ולא במקרה פנה דוד המלך לקדוש ברוך הוא ואמר לו: "חטאני כאזוב ואטהר" בזמן שרצה לבנות את בית המקדש. וזה לא במקרה גם שבמרוצם של בני ישראל ביציאתם ממצרים הם סימנו את המשקופים בביתם באזוב טבול בדם: "ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות" (מתוך ספר שמות, פרק י"ב, פס' כ"ב). גם בכתבי הרמב"ם, צויין האזוב כצמח מרפא, כך הוא אמר: "הוא נכבד במיני טעמים והוא עשב ידוע לרופאים". כלומר ניתן לומר שכבר בימי קדם יוחסו לאזוב סגולות מרפא מה שהפך אותו לסמל ולפולחן בבית המקדש, לבריאות, חוזק וניקיון נפשי ופיזי כמובן.

הזעתר מכיל שמן אתרי שהמרכיבים הפעילים שבו נקראים תימול וקרווקרול ובעלי פעילות אנטי חיידקית ונוגדת פטריות, עובשים ותולעים. יש לו פעילות אנטי דלקתית ונוגדת כאבים. כך גם הוא עונה לשאלה מדוע השימוש בזעתר נפוץ כל כך. הרי כל כך קל לגדלו, הוא גדל כמעט בכל מקום. כמעט ולא צריך להשקותו ואם נשתול בגינתנו אזוב במסלעה עם השקיה מועטה וניתן לו להתנהג כמו בטבע נקבל צמח חזק שיכול לחזק מאוד גם אותנו.

הזעתר, ותבלינים אחרים כמו הסומק והכורכום, מייצגים צמחים שהתגלו כמסייעים לעכל מזון גבולי או מקולקל. חוץ מבעיות עיכול, לאזוב שימושים נוספים רבים: להרגעת כאבי שיניים – מגרגרים בפה מרתח, אפילו כל רבע שעה עד שהכאב נעלם. האזוב טוב גם להרגעת כאבי אוזניים- מטפטפים מספר טיפות שמן אתרי (2-5 טיפות) בחצי כפית שמן זית אל תוך האוזן. האזוב טוב גם לצרידות שיעול- להרתיח כפית עלים בכוס מים במשך כ- 5 דקות , לסנן ולהמתיק בדבש, לגרגר ולשתות מספר פעמים ביום. האזוב נפלא גם לדלקות קיבה ומעיים כמו שציינו קודם – שותים מרתח מומתק בדבש ומוסיפים קמומיל, מרווה ופיגם, שלוש פעמים ביום. טוב גם לחניכיים מדממות (עששת)- מגרגרים מרתח 3 פעמים ביום.

האזוב טוב גם לאבנים בכליות – לשתות תה זעתר על קיבה ריקה לפחות 3 פעמים ביום. האזוב טוב גם לטיפול בבצקות – כותשים את עלי הזעתר, מערבבים עם שמן זית ומחממים בטמפרטורה שלא תעלה על 45 מעלות ושמים על המקום הכואב בתוספת עיסוי. האזוב ידוע גם נגד חולשה כללית- מרתיחים כחצי ק"ג עלים וענפים ב-5 ליטר מים כ- 15 דקות ולאחר מכן מסננים ושופכים לאמבטייה חמה. שבו באמבט ותירגעו לפחות 25 דקות עד לרגיעה כללית.

אכילה ושתייה של הזעתר ידועה גם כמשפרת זיכרון.

אני חייב לציין שלזעתר / אזוב מצוי אין כל תופעות לוואי. אתם רשאים לאכול כמה שתירצו…

לסיכום, האזוב / זעתר מייצג תרבות שבה מוסיפים צמחים לשגרת המזון שלנו, שאנו מכינים, מבשלים, יוצרים. חוץ מזה שהוא גם נחשב לצמח מרפא מעולה. הייתם מתארים את עולמנו בלי צמח האזוב??