את הפארק תיכנן דודי שקולניק, תושב צור הדסה – אדריכל נוף במקצועו שעובד ברכבת ישראל. הרעיון היה להקים דשא בתפיסה אחרת, לא מדשאה רגילה. דשא בו משולבים צמחי בר שונים, גיאופיטים (פקעות ובצלים), צמחיה משתרעת מהבר כמו ליפיה זוחלת שגם מושכת אליה פרפרים שונים, ודיכונדרה שנותנת צבע מיוחד לדשא.
את הפרויקט התחלנו ממש מההתחלה החל מהתקנת מערכת המים בשטח שכללה צינורות הטמונים בעומק האדמה, ממטרות האנטר (שעולות רק כשהן פועלות ובשאר הזמן הן חבויות מתחת לדשא ולא בולטות) וטיפטוף לעצים ולשיחים.
לאחר הקמת מערכת ההשקיה סימנו את ה"אמבות" ופרסנו 3 דונם של דשא מחברת "דשא יצהר" שעבדו בסבלנות ובמקצועיות מדהימה על אף הקושי ב'דילוג' על האמבות בפריסת הדשא. סוג הדשא שנבחר היה פספלום משום שהוא דשא שמתאים לדריכה, למשחק ולשחיקה מוגברת. הדשא עמיד לקור (צור הדסה ממוקמת בגובה 730 מטר מעל פני הים – קר כמעט כמו בירושלים). ובעיקר שלדעתנו הוא הדשא הכי יפה שיש!
אחרי כשבועיים שראינו שהדשא ניקלט שתלנו בתוך האמבות שתילים של ליפיה זוחלת, דיכונדרה ירוקה וכסופה, חבלבל כפני, כתמה, פקעות של כלניות ונוריות ומיקס של פרחי בר חד שנתיים. בתוך הדשא נשתלו עצים נשירים בעיקר שייתנו צל בקיץ ומתחתם יהיה ניתן לשבת בכיף אבל שלא יסתירו את אור השמש בחורף.
בצידי הבמה בתחתית הפארק נשתלו צמחי בר רב שנתיים כגון- מרווה משולשת, אזוב מצוי, זוטא לבנה, געדה כריתית ועוד.
חשוב לנו לציין לטובה את משתלת הרמוניה בטבע שליוותה אותנו לאורך הפרויקט ועזרה לנו במתן יעוץ מקצועי ובאספקת ציוד ההשקיה והדשא.
סך כל גודל הפארק הוא כ-6 דונם מתוכו כ-3 דונם דשא וכ-3 דונם צמחי בר שונים בתוך האמבות.
כחודשיים לאחר פריסת הדשא, השטח הפך למקשה אחת, ה'אמבות' התחברו יחד עם המקטעים של הדשא והם גדלים יחד בהרמוניה. חשוב לציין שניתן לדרוך על הדשא ועל ושטחי האמבות באופן חופשי ללא חשש מפגיעה. ניתן להיכנס גם לקישור לכתבה שפורסמה בעיתון פפירוס.
אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט הקמת פארק יובל בצור הדסה: