משתלת זרעים מציון

צמחי בר - זרעים פקעות בצלים שתילים
עבודות הצלה ושיקום נופי

0 פריט(ים) - ₪0
זרעים מציון
הבלוג שלנו

תירבות צמחי בר

תירבות צמחי בר
צמחי בר הם צמחים שלא תורבתו על ידי האדם. הם נובטים וגדלים בדרך כלל בלי התערבות. צמחיית ארץ ישראל מונה כ-2400 מינים של צמחי בר.
אם כן, מה זה תירבות צמחי בר?
תירבות צמחי בר הוא בעצם תהליך שבו שיפרו בני האדם את צמחי הבר בעיקר באמצעות שינוי המערך הגנטי של האורגניזם החי, כך שיכלול תכונות אשר נחשבות לרצויות ומועילות יותר בעיני יוצר הברירה, יוצר השינוי, כדי שיתאימו לצורכיהם – כצמחים המביאים תועלת (צמחי מאכל, צמחי נוי, צמחי מרפא).
חשוב לציין שהברירה הטבעית (שינוי המערך הגנטי) משמשת כמסננת שדרכה רק גרסאות מסוימות של תכונות יכולות לעבור בניגוד לרבייה סלקטיבית, בה בני אדם שואפים לתכונות מסוימות (כמו בתרופות).
האינדיקטור לקביעת המבנה הגנטי הוא בחירת פרטים מאותו המין אליו משתייך האורגניזם, שהם בעלי סט התכונות המבוקשות והרצויות והכלאתם. כדי לשפר תכונה מסוימת או להכחיד אחרת במידה משמעותית, נוהגים העוסקים בשינוי גנטי לחזור על תהליך ההכלאה במשך מספר דורות, עד לקבלת התוצאות הרצויות.
באמצעות התירבות היה אפשר לבודד תכונות לא רצויות ולשפר תכונות קיימות, פירות הבר היו קטנים, לא טעימים ואף רעילים, ובעלי תכונות נוספות שלא היו נוחות לגידול על ידי האדם (מנגנון הפצת זרעים או מנגנון ההבשלה או ההגנה של הצמחים). מנקודת המבט של הצמחים, חלק מתכונות אלו שמנינו היו מנגנוני ההגנה שהצמחים פיתחו לשם עמידותם ושרידותם. האדם שאף לשפר את הצמחים, כדי שיחזירו את המאמץ שבגידול הצמח.
חלק מהצמחים היו מרירים או רעילים (העגבנייה, תפוח האדמה החציל ואף חלק מהקיטניות) ובמהלך תירבותם של מינים אלו הצליחו בני האדם לבודד את הגנים האלו (מרירות, רעילות וכו') ולהעלימם כך שנוכל לצרוך ולהשתמש בהם.
מצד שני במהלך התירבות איבדו הצמחים את העמידות למחלות, מזיקים, סבילות טמפרטורה קיצונית ותנאי מליחות, וגם הערך התזונתי ירד.
חוקרים ישראלים ואמריקאים יצרו שיתוף פעולה במחקרים רבים על מנת להחזיר את התכונות הטובות והמזינות הנאבדו במהלך התירבות.
לדוגמא: במהלך תירבות החיטה, כמות הברזל, החלבון המינרלים והאבץ ירדה משמעותית, חוקרים ישראלים ואמריקנים הצליחו לבודד את הגנים המעורבים בכך, וכיום ישנה תוכנית להעשיר מחדש את החיטה המתורבתת בתכונות החיוביות שאבדו לה. באפונה או בחיטה והשעורה, שמחזור גידולם יחסית קצר לשאר הגידולים ונמשך רק מספר מועט של חודשים, קל לבודד את התכונות הרצויות (כמו מנגנון הפצת הזרעים באפונה- באפונת הבר, התרמיל מתבקע וזורק את הזרעים עד למרחק של כ-4 מטרים, באפונת הגינה מנגנון הגינה איננו קיים מכיוון שלא עלה בקנה אחד עם איסוף מסודר שהחקלאים רצו בו).
דוגמאות נוספות לתירבות צמחי הבר, היו עצי הפרי, שכיום ניתן להצמיחם מזרעים או ייחורים כמו זית, גפן, תמר, תאנה ורימון שתורבתו במאה ה4000 לפני הספירה, או תירבות עצי הפרי כמו התפוח, הדובדבן האגס והשזיף. בשלב מאוחר יותר, בתקופה הרומאית תורבתו שאר מיני הצמחים המוכרים לנו. כיום מדענים אף הצליחו להנדס גנטית אבטיח שייתן פרי ללא הגרעינים שלו.

בטרם החל האדם לעסוק בחקלאות, עיקר מקורות המזון שלו כללו גם זרעים של צמחים חד שנתיים. לצמחי בר אלה מנגנונים שונים לפיזור זרעיהם כאשר הם מגיעים להבשלה. לכן, איסוף זרעים של צמחי בר כאלה, (כמו חלק מהעבודה של זרעים מציון) יכול היה להיעשות רק בתקופה קצרה, בין ההבשלה ופיזור הזרעים. לאחר מכן נטמנים הזרעים בקרקע ואיסופם קשה ואפילו בלתי אפשרי. אם צמח כלשהו באוכלוסית הבר לא יפזר את זרעיו, תפעל הברירה הטבעית לסילוקו מהאוכלוסיה, מפני שזרעים שאינם מתפזרים, עלולים להיאכל ע"י בעלי החיים לסוגיהם. אולם, גם אם ווותרו לעונה הבאה ינבטו זרעים אלה בסמיכות רבה זה לצד זה אשר בין הנבטים תהיה תחרות אינטנסיבית ורוב רובם כלל אינם יגיעו לבגרות, כך, תוך מספר מועט של חילופי דורות, יכחד זן זה או אחר, שאינו מפזר את זרעיו.

בלימוד האבולוציה של גידול תרבותי מתעניינים בשלוש שאלות מרכזיות: 1) מיהו הורה-הבר של הגידול התרבותי 2) כיצד הוא תורבת 3) היכן ומתי תורבת. לשתיים הראשונות חשוב ידע בוטני וגנטי ואילו לשאלה השלישית, זיהוי המקום וזמן התירבות מתבסס בעיקר על שאריות צמחים באתרים קדם - היסטוריים.
זיהוי הורה הבר של גידול חקלאי מתבסס על דמיון מורפולוגי וקירבה גנטית בין השניים. לא מן הנמנע שהגידול התרבותי והורה הבר שלו שייכים לאותו הסוג שאליו שייך המין התרבותי. יש לקחת בחשבון שמהלך התירבות נגרעו מהמין התרבותי או נוספו לו תכונות שונות הקשורות בפיתוח חקלאי ואשר גרמו להבדלים מורפולוגיים בולטים מהמין התרבותי והורה הבר שלו.
מבחינה גנטית ניתן לצפות שלמין התרבותי ולהורה הבר יהיה מספר כרומוזומים זהה וגם צרת כרומוזומים דומה. שניהם בני-הכלאה והצאצאים שלהם פוריים. מבחן ההכלאה הוא המבחן המכריע בזיהוי הסופי של הורה הבר. הדגש הרב על מבחן ההכלאה נובע מכך, שמבחינה אבולוציונית הזמן שחלף מאז תחילת התירבות הוא קצר מאוד ובפרק זמן זה ספק אם חלו תהליכים שהרחיקו בצורה משמעותית את הורה הבר מן הגידול התרבותי וייצרו מחסומי התרבות בינהם.

עם תרבות הצמחים, יצא האדם ממצב בו הוא תלוי בסביבה ובכמות המזון אותה היא מספקת, למצב עצמאי, בו השליטה על כמות המזון, אופיו וטיבו נתונה להחלטתו. המהפכה החקלאית אפשרה לאדם להשתקע במקום אחד, לפתח כלכלה וסחר חליפין בצמחים, ולשפר משמעותית את תזונתו, אורח חייו ובריאותו.
אמיר פרידמן
בעלה של הילה. כל חיי התעסקתי במחשבים ובתוכנות ומעולם לא עצרתי לרגע "להסתכל על הנוף". מהיום שהכרתי את הילה ואת ציון נגלה בפני עולם שלם מלא בצמחים ובטבע. אני עובד בעסק, גם בשטח וגם בקידום ובשיווק של העסק.
החיים שלי השתנו מקצה לקצה וכיום אני חווה את הטבע במלוא עוצמתו ונהנה מכל רגע.

זרעים / פקעות במבצע!

תורמוס ההרים

תורמוס ההרים

שם מדעי: Lupinus pilosus. משפחה: פרפרניים. צורה: צמח חד שנתי. מראה: תו..

₪7 ₪10

פרג אגסני

פרג אגסני

שם מדעי: Papaver umbonatum. משפחה: פרגיים. צורה: צמח חד שנתי. מראה: פָ..

₪25

צפורנית מצרית

צפורנית מצרית

שם מדעי: Silene aegyptiaca. משפחה: צפורניים. צורה: צמח חד שנתי. שם ערב..

₪22 ₪25

דיוור - הצטרפות / הסרה

תנאים
חל איסור למלא פרטי הרשמה או הסרה של אדם אחר ללא אישורו המפורש!