משתלת זרעים מציון

צמחי בר - זרעים פקעות בצלים שתילים
עבודות הצלה ושיקום נופי

0 פריט(ים) - ₪0
זרעים מציון
הבלוג שלנו

מהי העתקת גיאופיטים?

מהי העתקת גיאופיטים?
לפני שניגע במונח "העתקת גיאופיטים", נפרק את המילים ונפרש אותן על מנת להבין את משמעות הפעולות הנ"ל.
מקור המילה גיאופיט ביוונית הוא "צמח אדמה", גאה = אדמה, פיט = צמח. כלומר, גיאופיט הוא בעצם צמח בעל איבר אגירה תת קרקעי (האיבר נמצא מתחת לאדמה), פקעת מהתעבות של הגבעול או בצל הנוצר מהתעבות של עלים.

בשונה מזרעים, הגיאופיט הוא מיוחד ויוצא דופן. צמחים שמתרבים ע"י זרעים, אם אין להם פקעת או בצל, אינם יכולים לנבוט ללא גשם. צמחים בעלי בצל או פקעת אשר הם איבר אגירה תת-קרקעי ממשיכים לחיות גם כשאין גשם. כשיורד גשם, הבצל או הפקעת גדלים ושומרים בתוכם חומרי מזון, סוכרים וחומרים נוספים. כשנגמרת עונת הגשמים, אמנם הפרחים והעלים נובלים, אבל הצמח ממשיך להתקיים בתוך האדמה, בעזרת הבצל או הפקעת. בזכות חומרי המזון הנאגרים והנשמרים בבצל או בפקעת, הוא יכול להצמיח עלים ופרחים, גם כשלא יורד הרבה גשם.

ישנם סוגים שונים של גיאופיטים שמצמיחים עלים ופרחים בו זמנית, לרוב בחורף ובאביב, כמו הכלנית, העירית, הרקפת, הצבעוני, הנרקיס ועוד ועוד. יש כאלה שמצמיחים פרחים בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו, ורק אחרי שהפרחים קמלים ונובלים, בחורף, צומחים בהם עלים. כאלה הם החצב, הסתוונית, הכרכום ואף החלמונית.

הסכנות המאיימות על בתי הגידול ואוכלוסיות הצמחים כמו קטיף ללא פיקוח, הרס ופיצול בתי גידול, כריתה ואף פלישה של מינים זרים על חשבון המינים "המקוריים" השייכים לבתי גידול מסויימים וריבוי של אוכלוסיית האדם מתעצמים בקצב מהיר יחסית לשאר מדינות העולם. אחת התוצאות המרכזיות של פעולות אלו היא הקטנה בגודלן של אוכלוסיות הצמחים עד למצב של סכנת הכחדה.
אוכלוסיית ישראל, הגדלה בקצב של כ-2% בשנה, קצב המהיר יותר בהשוואה לרוב מדינות העולם המערבי, מתלווה פגיעה ההולכת וגדלה בשטחים ובמינים הקיימים בהם עד לכדי סכנת הכחדה. מינים מסויימים נמצאים בסכנת הכחדה משום שמספר האתרים בהם הם חיים הוא נמוך, במיוחד כאשר גודל האוכלוסיות של מינים מסויימים קטן.
רוב מיני הצמחים שחיו על כדור הארץ נכחדו ואינם קיימים עוד בימינו. כל זה קרה בתהליכי אבולוציה טבעיים. כמובן, שגם יד האדם "עזרה" למינים מסויימים להיכחד. האדם, על שלל פעולותיו ההרסניות והבלתי מתחשבות בסביבה הפך להיות גורם מרכזי להיעלמות חלק ניכר מהמינים. מזווית ראיה נוספת הנוגעת דווקא להקשר של השימושים של בני האדם בצמחים בתעשיית התרופות והמרפא, אכן קיים סיכוי שדווקא מבין הצמחים הנדירים או המצויים בסכנת הכחדה תיוולד תגלית רפואית חשובה. אבל המטרה המרכזית של ידיעת ושמירת הטבע היא לבלום תהליכים אלו ולאושש את אוכלוסיות המינים הנמצאים בסכנה.

אז מהי בעצם העתקת גיאופיטים?
אם לא נשמור על הטבע ככל האפשר, על כל גווניו, בין אם זה מורשת ובין אם זה שימור המגוון הביולוגי או כל סיבה אחרת שמנינו קודם, העולם בעתיד יהיה הרבה יותר אחיד ואפור, והרכיבים המיוחדים של העולם, השונים, המצויים במינונים קטנים ייעלמו ממנו. על כן, עלינו לשמור על הטבע, ולהעתיק גיאופיטים, כלומר להעביר את פקעות פרחי הבר המוגנים מאיזורי בנייה או שטחים פתוחים הכוללים שמורות טבע, חורשות, שדות חקלאיים לאיזורים מוגנים.
בין השדות המעובדים על ידי החקלאים, יש אזורים שבהם החקלאים לא יכולים לגדל חקלאות, כי זה לא נוח – או שיש ואדי, או שזה שיפוע תלול מדי, או שזה קרוב מדי לכביש... ואז משאירים את השטחים האלה לא מעובדים. שטחים אלה נשארים כשטחי בר, בהם יכולים לגדול צמחי בר הכוללים כמובן גם פקעות ובצלים ללא הפרעה. שטחים אלה מאוד חשובים, לא פחות משמורות הטבע. בשטחים הלא מעובדים האלו, ישנן שמורות טבע, חורשות, דיונות חול, שדות חקלאיים, ואדיות, ערוצי נחלים, מחצבות ועוד ועוד.. ובכל המקומות האלו גדלים צמחי הבר וגידולים חקלאיים וכמו כן בעלי חיים למינהם.

אז מה נעשה? היכן נבנה כבישים? היכן נבנה וואדיות? בתים? שכונות? פסי רכבת? או גידולים למינהם בלי לפגוע בצמחים אלו?
קודם כל, בימינו משתדלים לבנות בישובים קיימים ולבנות שכונות הרחבה צמודות לישובים הקיימים, כדי לא לתפוס שטחים פתוחים, וכדי שלא יצטרכו לסלול עוד כבישים, למתוח עוד קווי חשמל בארות מים, תחנות אוטובוס וכד'.

מה עושים כאשר יש צמחי בר באזור שבו אנחנו רוצים לבנות? מנסים להציל אותם! אבל איך אנו עושים זאת?
לא את כל הצמחים אפשר להציל, אבל לגיאופיטים יש יתרון נוסף – אפשר להעביר אותם ממקום למקום! אם צריך, מוציאים את הצמח עם הבצל או הפקעת מהאדמה, ושותלים אותו מחדש במקום אחר. פעולה זו נקראת "העתקה". עכשיו אתם בטח שואלים - איפה שותלים את הפקעות והבצלים שהצלנו?
קודם כל, השתילה מתבצעת תמיד במקום מוגן ומאושר – בשמורות טבע למינהם, ששם הצמחים יוכלו להשתלב בנוף הקיים ולצמוח בבטחון. אחרי איתור הגיאופיט, יש לבצע העתקה. בשלב הראשון אנו חופרים ועוקרים את הבצל/פקעת עם גוש השורשים והאדמה אשר מסביבם בהתאם לעומק הצמח וצורתו. לאחר מכן, יש לבצע את שתילת הגיאופיטים (ע"י גורם מוסמך) באתרים חלופיים ולבצע השקית עזר ראשונה על מנת לתת לגיאופיט את הדחיפה הראשונה לקליטתו באדמה בביתו החדש.

מי רשאי להעתיק גיאופיטים?
האם כל אדם באשר הוא רשאי להוציא גיאופיט מהאדמה? ממש לא! אלה פקעות מוגנות של פרחי בר. כאשר יש אזור המיועד לבנייה כלשהי ויש בו גיאופיטים, הקבלן הבונה חייב לבקש אישור מרשות הטבע והגנים. לאחר קבלת האישורים הנדרשים לביצוע העתקה של גיאופיטים, יוצא מכרז, בו גורמים המתמחים בהעתקה נבחרים עפ"י קריטריונים מסויימים לביצוע העבודה. לאחר מכן, מוציאים את הגיאופיטים ושותלים אותם מחדש במקום שבו הוחלט ע"י המפקחים. במקרה שלנו, "זרעים מציון" מתמחה בהעתקת צמחים וגיאופיטים למעלה משלושים שנה. אנו מוציאים את הגיאופיטים (פקעות) מתוואי הפרויקט ומעבירים אותם לשימור בשטחים החקלאיים במושב כרם מהר"ל. לאחר סיום העבודות, אנו משיבים את הפקעות לאזור שממנו נלקחו או למקום החדש שעליו הוחלט, שותלים וזורעים פלאגים (שתילים קטנים), גיאופיטים (פקעות), עצים וזרעים של צמחי בר וכך אנו ממזערים את הפגיעה בטבע ומאפשרים המשכיות של הנוף הטבעי.
אמיר פרידמן
בעלה של הילה. כל חיי התעסקתי במחשבים ובתוכנות ומעולם לא עצרתי לרגע "להסתכל על הנוף". מהיום שהכרתי את הילה ואת ציון נגלה בפני עולם שלם מלא בצמחים ובטבע. אני עובד בעסק, גם בשטח וגם בקידום ובשיווק של העסק.
החיים שלי השתנו מקצה לקצה וכיום אני חווה את הטבע במלוא עוצמתו ונהנה מכל רגע.

זרעים / פקעות במבצע!

תורמוס ההרים

תורמוס ההרים

שם מדעי: Lupinus pilosus. משפחה: פרפרניים. צורה: צמח חד שנתי. מראה: תו..

₪7 ₪10

פרג אגסני

פרג אגסני

שם מדעי: Papaver umbonatum. משפחה: פרגיים. צורה: צמח חד שנתי. מראה: פָ..

₪25

צפורנית מצרית

צפורנית מצרית

שם מדעי: Silene aegyptiaca. משפחה: צפורניים. צורה: צמח חד שנתי. שם ערב..

₪22 ₪25

דיוור - הצטרפות / הסרה

תנאים
חל איסור למלא פרטי הרשמה או הסרה של אדם אחר ללא אישורו המפורש!