זרעי שעורת הבולבוסין

בין העצים הפזורים ברמת הגולן יש כאמור משטחים רחבי ידיים של עשבוניים. המין השולט, הנפוץ ביותר בהם, הוא שעורת הבולבוסין. השעורה יבשה ומצהיבה לקראת הקיץ, והגבעולים הזהובים שלה מתגרים באש. גובה הקנים 100-60 ס"מ. בסיס קני-התפרחת מעובה ועשוי כפקעת. כמו דגניים אחרים היא חסרת עצה ועל כן היא מתלקחת בקלות, אבל פקעיות הבולבוסין, האוגרות את העמילנים שלה, מצויות מתחת לפני הקרקע ונשמרות משנה לשנה.

תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, חופי הים התיכון, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, בקעת ים המלח, עין גדי, בקעת הירדן, נגב והרי אילת.
איזורי גידול: תפוצתו מזרח ים תיכונית ורחבה והוא גדל במרבית אזורי הארץ.

את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר - ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

בעולם מצויים 31 מיני בר של שעורה, שלושה נפוצים מאוד: שעורת התבור, שעורת הבולבוסין ושעורה מכחילה.