פשתה שעירה Linum Pubescens.. Product #: 1500 Regular price: ₪36 ₪36 קיים במלאי

זרעי פשתה שעירה

קוד מוצר: 1500
זמינות: קיים במלאי
משקל מכירה בסיסי: 3 גרם

מחיר: ₪36  ₪30

- +

שם מדעי: Linum pubescens. משפחה: פשתיים. צורה: צמח חד שנתי. 

מראה: פשתה שעירה היא עשב/צמח חד-שנתי, בעל פריחה יפהפייה, מופיע במרבדים נרחבים וצפופים. לצמח גבעול זקוף, צבעו לבן, המגיע לגובה של כ- 20 ס"מ ללא הסתעפויות. העלה מוארך, נושא שערות בלוטיות. צבע הפרח ורוד חזק ובוהק במרכזו בוהק יותר. קוטר הפרח הפתוח 2–3 ס"מ. עלי הכותרת פרושים לרווחה בהיפתחו.
הפרח מטפס, יש לו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 אבקנים ערוכים חליפות עם 5 סטמינודים (אבקנים מנוונים). השחלה עילית, ובה 5 עליים מפורדים. הזרעים שטוחים ומבריקים. הפרח מואבק על-ידי זבובים ודבורים כאשר הצוף נמצא בבסיס צינור הנוצר על ידי עלי הכותרת ולכן רק חרקים בעלי חדק יכולים למצוץ את הצוף.

פברואר - מאי

הזרעים משמשים למאכל ולרפואה: נגד כאב-בטן, אבנים בכליות, בעיות עיכול, תולעים בבטן, פרונקל, שיעול, נשירת שיער ואין-אונות. 
משתמשים בזרעים בצורות שונות: חליטה לשתיה, זרעים קלויים לאכילה, אבקת זרעים קלויים בשמן למריחה על פצעים.

תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, העמקים, הכרמל, הגלבוע, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, הרי הנגב ובקעת הירדן.

אזורי גידול: בארץ הפשתה השעירה גדלה בחורש פתוח ובבתות באזורים הרריים, על קרקעות גיר. היא נפוצה בצפון ומרכז הארץ.

את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר - ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

התחממות כדור הארץ מאיימת לפגוע במינים רבים של צומח וחי שייאלצו להתמודד עם תנאים קיצוניים יתר וחלקם לא ישרדו. אולם לפי מחקר חדש, למיני הצמחים הנפוצים בישראל יש סיכויים טובים לצלוח את המשבר. על פי המחקר, צמחים אלה למודי ניסיון טבעי מול תנאים קשים של בצורת, ופיתחו חוסן ועמידות שיאפשרו להם לשרוד גם בתנאים משתנים בעתיד. 

החוקרים יצרו מניפולציות שונות כדי לחשוף חלקות שונות של צמחים לתנאים משתנים. למשל, היו חלקות שכוסו כך שכמות הגשם שתגיע אליהם תהיה קטנה יותר, לעתים עד שיעור של 30% מהגשם שהיו אמורים לקבל. לעומת זאת היו שטחים שהושקו. החוקרים השוו את התגובות של הצמחייה בשטחים השונים לתגובת הצומח בחלקות ביקורת שבהן לא בוצעה שום מניפולציה של כמות המים.

פשתה שעירה, אחד המינים שאחריהם נערך המעקב. 

ההסבר העיקרי לממצאים המפתיעים לכאורה הוא שבאזור מזרח הים התיכון התפתחו במשך אלפי שנים תנאים אקלימיים של יובש ובצורת שהם בטווח השינויים האקלימיים הצפויים להתחולל באזור (לפחות הטווח הקצר והבינוני). המינים השונים המתקיימים באזור הצליחו לפתח מנגנונים שונים של עמידות לתנאים המשתנים. למשל, חלקם מצליחים לקיים בקרקע מאגר זרעים גדול הממשיך לשרוד גם בתנאי יובש. 

התברר שקהילות הצומח בארץ הקודש יכולות להתמודד עם שינויי אקלים בעלי מימדים תנכיים". במחקר השתתפו, בין היתר, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהפקולטה לחקלאות, מזון ומדעי הסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות.