זרעי געדה כרתית

השם המדעי של הגעדה הכרתית נקרא על-שם טויקר מלך טרויה, שהכיר בסגולות הגעדה כצמח מרפא. שימוש מומלץ בגעדה כתבלין וריח.

תפוצה בארץ: הגליל, הגלבוע, הכרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, השרון והשפלה.
איזורי גידול: בבתי-גידול מופרעים אפשר למצוא פריחה של הגעדה הכריתית במשך כל הקיץ. געדה כרתית גדלה בבתות ימתיכוניות בהרים בצפון הארץ ובמרכזה, במיוחד בקרקעות של קירטון חווארי וחוואר.

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- ינואר.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע.
יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר.
לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע.
יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה).
במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים.
במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא ישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח.
במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הפריחה של הגעדה היא בצבע ורוד בהיר, מכיל מעין כלי קטן לאחסון הצוף בפרח ועלי הכותרת הם תלת-אונתיים, כשהאונה האמצעית גדולה מהשאר ומשמשת לדבורים כמשטח-נחיתה. הגעדה הכרתית היא צמח דבש חשוב, הפורח בעת שהצוף אינו מצוי וזמין.