משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר

1 גרם

פרטים
עליו התחתונים ענקיים (אורכם 30 ס”מ ויותר), ביציים, מפורצים, גלוניים, פטוטרתם רחבה או חסרה. עלי הגבעול קטנים יותר, סורחים (בסיסם יוצר כנפיים לאורך הגבעול). בחוף הים גדל טיפוס שגבעוליו שרועים. הגבעולים והעלים מכוסים שערות מסועפות (כוכביות) אפורות–צהבהבות, בלתי נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. הגביע קצר, אורכו 3 מ”מ. הכותרת גלגלית, קוטרה עד 2.5 ס”מ. חמשת עלי-הכותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם. זרעיהם של חמשת האבקנים שעירים מאוד, שערותיהן ארגמניות. הפרי הלקט כדורי קטן, קצר מהגביע העוטף אותו. בוצין מפורץ נחשב לצמח פלא: משנפגע הפרח (נסה לקרוע אחת מאונות הכותרת שלו, או לגזור את האבקנים) הוא מגיב בהשרה פתאומית של הכותרת כולה. אבל התגובה אינה מיידית, אלא “אינטליגנטית”: תחילה לא קורה כלום, כביכול הצמח “חושב” ושוקל את תגובתו; אחרי 30 שניות פתאום נושרת הכותרת בתנופה. נסה ותראה. ממילא עתידה הכותרת לנשור תוך שעות אחדות, כי אורך חיי הפרח הבודד הוא פחות מיממה. המנגנון מופעל על-ידי התכווצות פתאומית של הגביע, אולם איך מועברת הפקודה מן התחושה בכותרת לפעילות בגביע – טרם פוענח.

חודשי פריחה
אפריל- אוקטובר

שימושים
ברפואה העממית משתמשים במשרה שלו דווקא לריפוי מחלות-עיניים, וכן לפגעי-עור,מערכת הנשימה, אך מזהירים לסננה היטב. לפרחים תכונה מיוחדת ומוזרה: אם פוגעים באחד מעלי הכותרת, נושרים כל העלים כאחד.

אזורי גידול 
גולן, חרמון, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן. אזורי גידול: בוצין מפורץ שכיח מאוד, והוא אולי השכיח במיני הבוצין בארץ, ותפוצתו רחבה ביותר. הוא גדל במגוון בתי-גידול, הן טבעיים והן מלווי-אדם, ובקרקעות שונות. שכיח במיוחד בצידי דרכים, במעזבות ובריכוזי אשפה. גדל כמעט בכל אזורי הארץ, פרט לדרום הנגב ולמרומי החרמון, אך במיוחד בתחום הים-תיכוני, בהרים ובשפלת החוף של צפון הארץ ומרכזה.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא ישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

בימי קדם היו מכינים מעלי הבוצין היבשים פתילות להדלקת מנורות השמן.
יש המפרשים כי הבוצין הוא פתילת המדבר המוזכרת במשנה בתור צמח שאין להדליק בו נרות שבת, כנראה מחשש לנזק לעיניים. עלי הצמח השעירים עלולים לגרום לדלקות ואף לעיוורון (מכאן השם הערבי עוורון). זרעי הצמח אף הם רעילים.
השם – בוצין – פירושו נר בארמית (“בוצין נהורא” פירושו נר למאור), ומקורו תלמודי. שם זה ניתן לבוצין על שום פרחיו שצבעם צהוב עז וצורת התפרחת מזכירה מנורה.
לפרחים תכונה מיוחדת ומוזרה: אם פוגעים באחד מעלי הכותרת, נושרים כל העלים כאחד.