משקל מכירה בסיסי – מתאים לכיסוי 3 מ”ר

1 גרם

פרטים

צמח חד-שנתי קטן, אך הוא נחשב לגדול בטבע. פריחתו כחולה מרהיבה! כשהצמח גדל בכתמים ויוצר בהמוניו מרבדי-פריחה צפופים ומרהיבים.
חלוקת הצבעים כחול ולבן מעניינת: עלה הכותרת העליון, הרחב, כחול כולו; עלה הכותרת התחתון, הצר, לבן כולו; ואילו שני עלי הכותרת הבינוניים שביניהם כאילו מושפעים מהקודמים או מפשרים ביניהם: עלי כותרת אלה מחולקים לאורכם: החצי הקרוב לעלה העליון צבעו כחול והחצי הקרוב לעלה התחתון צבעו לבן. החלקים הכחולים מעורקים לאורכם בקוים כחולים כהים יותר. מרכזו של הפרח, ירוק או זהוב, והמאבקים תורמים צבע צהוב. המבנה הכללי של הפרח אופייני לפרחי הסוג כולו: 4 עלי כותרת פרושים לרווחה, העליון רחב, התחתון צר, שני האמצעיים בינוניים. שני אבקנים בולטים מתוך מישור הכותרת. עמוד העלי שאיר, נותר גם אחרי הפריחה, בולט בפרי, בתוך המפרץ שבין שני חלקיו. כל פרט שופע פרחים היוצאים בזה אחר זה במשך תקופה די ארוכה. הפרח מואבק על-ידי זבובי-פרחים וזבובונים.

חודשי פריחה

ינואר – אפריל

שימושים

ורוניקה הוא סוג של צמחים חד שנתיים עם פרחים קטנים, ואך במבט מקרוב מתברר שהם יפהפיים ביותר. בולט בהמוניו וביופיו בשקעים רדודים במישור בקרקע כבדה ובשטחים מוצפים-חלקית בחורף.

אזורי גידול

גדל בארץ באזור הימתיכוני בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה, במיוחד באדמות בזלת בגולן.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ”ר. יש לגרף את השטח לפני הזריעה (“לפתוח” את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין. ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים. לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

הידעת?

הסוג “ורוניקה” קרוי על שם אישה מפורסמת במסורת הנוצרית: ורוניקה הקדושה ליוותה את ישו למקום הצליבה, וניגבה את פניו במטפחתה. בהיסטוריה של סוף ימי בית שני היו בארץ עוד כמה נשים מיוחדות בשם זה, מהן שנודעו כיפהפיות מושכות וקטלניות, ר’ מאמרו של יהודה זיו ברבעון “ארץ”, חורף 1988.

קרדיט תמונות- סדקי שלאעטה