משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

1 גרם

פרטים
צמח הלוטוס בולט בנוף בגונם המכסיף של העלים והענפים. העלוה צפופה, העלעלים קרובים זה לזה והענפים נוקשים. האבקה הדדית מתרחשת בזכות הפרדה בזמן בין הבשלת החלק הזכרי והחלק הנקבי של הפרח-תחילה מבשילה האבקה שבאבקנים, ורק אחרי ימים אחדים מסוגלת הצלקת לקלוט אבקה. הלוטוס נוקט בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות-האבקה שונות הנפוצות במשפחתו: האבקנים מבשילים כבר כאשר הפרח עודו בניצן. האבקנים כלואים בסירה, ומפרישים אבקה המצטברת בראש הסירה. משנפתח הפרח, הרי עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. לעיתים מתרחשת בכל זאת גם האבקה עצמית. אין לפרח הלוטוס צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. הפרי הוא תרמיל ישר, צר וארוך.

חודשי פריחה
אוגוסט- מרץ

שימושים
יש פרטים רעילים המכילים חומרים המשחררים את הרעל ציאניד בזמן שמרסקים או לועסים את העלה, ויש אוכלוסיות שונות במידת רעילותן באותו מין של הלוטוס. שימוש נוסף הוא כצמח כיסוי, מסלעות, צמח פורח וכבר נמכר בארץ ומגלה סימנים טובים בגינות.

אזורי גידול               

ים תיכוני, בתות הספר. אזורי גידול: מין הלוטוס המכסיף הוא צמח של בית-גידול מוגדר מאוד: חולות בחוף הים. שכיח לאורך כל אורכו של חוף הים התיכון בארץ.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

מקור השם לוטוס – יווני עתיק. המיתולוגיה היוונית ייחסה ללוטוס תכונה של גרימת עצלות והזיות, אך אין מדובר באותו צמח, אלא ככל הנראה מדובר בפרג (אופיום). גם הלוטוס המפורסם כסמלה של מצרים העליונה, אינו אלא נימפאה כחולה, ואין לו כל דמיון או קרבה לסוג הנקרא היום לוטוס.