משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר
4 גרם
פרטים
אין לפרח צוף, אך הוא מדיף ריח. האבקנים צהובים, רבים ועשירים באבקה, משרתים חרקים שוחרי אבקה, מקנים לפרח רושם דו-גוני, לבן עם גוון צהוב. כל פרח חי יום אחד – נפתח השכם בבוקר, ובימים חמים נושרים עלי הכותרת כבר בצהריים. הפרי מעוגל בראשו ואינו מצולע, מכוסה בצפיפות שערות ארוכות יחסית, אורכו כ- 1 ס”מ.
חודשי פריחה
מרץ- יוני
שימושים
בעבר, מענפי הלוטם נהגו להפיק שרף, הנקרא בלשונות אירופה בשם “לאדאנום”. שרף זה שימש לקטורת ואף כתרופה למגוון פגעים בדרכי הנשימה, דרכי העיכול, וסת ועוד. העלים משמשים גם לחליטת משקה (“תה”) ולהפקת חומרי בירוס. בנוסף, הלוטם משמש פונדקאי לטפיל היפהפה רימונית הלוטם. עוד שימוש מומלץ הוא צמח כיסוי, ייצוב מדרונות, מסלעה, שיחייה, שיח פורח.
אזורי גידול
בחרמון, בגולן ובגליל, בגלבוע, כרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בשרון ובשפלה. אזורי גידול: גדל, ותכופות אף שולט, בבתה ובגריגה בקרקע רנדזינה בהירה, המתפתחת על סלעי חוואר וקירטון חווארי בהרים הים-תיכוניים בארץ. זו נחשבת קרקע דלה ואולי מתגבר הלוטם על דלותה בעזרת שיתוף-פעולה עם פטריות-קרקע (מיקוריזה).
הנחיות זריעה
מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.
הידעת?
יש הסוברים כי הלוטם הוא צמח הלוט המוזכר בבראשית בתור בושם המיובא מתימן על ידי אורחת גמלים. אולם אין כל מין של לוטם הגדל מדרום לאדום. את טיפות השרף של הלוטם היו נוהגים לאסוף ביוון העתיקה באמצעות עיזים שרעו בשדה לטמים, ולעת ערב, היו מסרקים אותן ואוספים את השרף שנדבק לשערותיהן.
יש הקושרים את ה”לוטם” עם צמח המור וחושבים שהוא קשור לבושם שגדל ויובע מארצות מזרח אפריקה ודרום ערב. גם במכתבי “בבתא” מוזכר בקשר לכך הלוטם.