משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר
4 גרם

פרטים

מיקס זרעים המכיל 4 מינים של צמחי בר שפריחתם בצבע כחול מטריף.
המיקס מכיל את המינים הבאים:
עכנאי יהודה, תורמוס ההרים, מרגנית השדה, לשון פר איטלקית.

חודשי פריחה
פברואר-יוני

שימושים
עכנאי יהודה: אחד המינים היפים בטבע. משמש בעיקר כנוי ובערוגות פורחות.
תורמוס ההרים: ניתן לראות בצידי כביש הבקעה ובשווקים בערים הערביות רוכלים המציעים למכירה את גרעיני התורמוס.
בזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס נעשה מאכל פופולרי, בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא התורכי שחמסו מכל הבא ליד וכן בשל פשיטת להקות ארבה על שדות הארץ.
זרעי תורמוס ההרים משמשים להקלת תסמינים של סוכרת, הסדרת המעיים, צרבות, תולעי מעיים ועצירות.
מרגנית השדה: העלים של המרגנית מכילים רעל בשם ציקלמין (המצוי גם בפקעת של הרקפת). תמצית העלים שימשה איפוא במקומות רבים לדיג שכן הדגים רגישים במיוחד לרעל הזה. כמו כן שימש הצמח הזה להברחת עלוקות מנחירי הבקר. ברפואה העממית הקדומה נחשבו עלי המרגנית הזאת כתרופת פלא להכשות של נחשים, עקיצות עקרבים ואפילו נגד כלבת. הצמח שימש כתרופה למחלות זיהומיות ומגפות קשות (כמו הדבר למשל), ובמיוחד לגרוש שדים ורוחות רעות.
ברפואה הטבעונית של היום משמשים עלי הצמח לטיפול בעקיצות, לריכוך צריבות של סרפד, לטיפול בצהבת ובנפיחויות.
הרעל בעלים זוהה בשנת 1830 על ידי חוקר בשם סלדין, שהגדיר אותו בשם ציקלמין. חוקרים אחרים מצאו בו ספונין וכן גליקוזידים אחדים ותסס (אנזים) אחד היעיל בפרוק בשר נא. לאנזים הזה אין שום השפעה על עמילן. המחקרים המודרניים מלמדים שהציקלמין משפיע בעיקר על רירית הקיבה וגורם בה לדלקות קשות. החומר הזה מומלץ לשימוש בתופעות אפילפטיות שונות, מניה דיפרסיה, והפרעות נוספות של מערכת העצבים. התמצית המימית של החומר משמשת גם לריפוי כיבים (פצעים) פתוחים בעור אך יש להזהר ולהשתמש במינונים נמוכים בלבד (בתמצית כוהלית). הצמח עצמו והחומרים המופקים ממנו מסוכנים לחתולים ולכן כל מי שמחזיק חתול בבית ישמר ממנו.
לשון פר איטלקית: משמשת בעיקר כנוי ובערוגות פורחות

אזורי גידול

מינים אלו מתאימים לזריעה ברוב חלקי הארץ.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- ינואר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר. יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין. ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים. לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.