משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

3 גרם

פרטים
מרווה ארץ-ישראלית ייחודית בצורת ההאבקה שלו, ביחסיו עם החרק המאביק, ובמבנה הפרח המותאם לכך. נוסף על הסימנים המשותפים לסוגים רבים במשפחת השפתניים (פרח דו-שפתני, 4 אבקנים, עלים נגדיים, גבעול מרובע, ריח חריף) – מתאפיין הסוג מרווה בפרח ששניים מאבקניו התנוונו, והוא נותר עם שני אבקנים בלבד. השפה התחתונה של הכותרת מפושקת, מחולקת ל-3 אונות, האמצעית רחבה מהצדדיות. עמוד העלי מפוצל בקצהו כלשונו של נחש. הזרעים (הפרודות) מפרישים ריר בהירטבם.

חודשי פריחה
אפריל- מאי

שימושים
יש דורשים את שמו מרווה – מוריה, מתוך השערה כי תפרחתה של המרווה שימשה השראה ודגם לעיצוב מנורת בית-המקדש. אומרים כי השם המדעי של הסוג משמעו להיות בריא ומקורו בסגולות-הריפוי המיוחסות למיני מרווה, במיוחד למרווה המשולשת.

אזורי גידול 
הגולן, עמק הירדן עליון, העמקים, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, הנגב והרי אילת. אזורי גידול: מרווה ארץ-ישראלית גדלה בערבות בדרום הארץ ומרכזה, צפונה עד עמק יזרעאל, וכן בכל אזורי עבר הירדן המזרחי.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

אבקת הפרחים של פרח המרווה עתירה בחלבון ולכן מהווה משאב יקר גם לצמח המייצר אותה וגם למאביקים המבקרים בפרחיו.
הסתרת האבקה ומיקום ממוקד שלה על גוף המאביק מאפשרים לצמח להסתפק בייצור כמויות קטנות של אבקה, וכך למקסם את סיכויי רבייתו תוך השקעת מינימום משאבים.