משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר

1 גרם

פרטים
נהוג לחשוב שבעזרת התפרחת הסגולה והזקופה שדומה ל”דגל”, היא מושכת חרקים מאביקים מרחוק אך לא כך הדבר, דבורים נמשכות גם אל צמחים חסרי דגל, ייתכן שלדגל יש תפקיד ב”לימוד” דבורים צעירות, שעוד לא הורגלו לזהות את הפרחים מרחוק. כשמבשיל הפרי גדל הגביע ועוטף את הפרי (“גביע פורה”), ועוקץ הפרי מצמיד את הפרי מעלה אל הגבעול וכך נשמרים הזרעים ואינם נושרים לקרקע. רק משנרטב הפרי היטב במי-גשם מתפשקים העוקצים, הגביע נפתח והזרעים משתחררים (מומלץ לחקות תהליך זה ולקחת צמח יבש ולהרטיבו, ולראות איך הצמח “מתעורר לחיים” ומבצע תנועות פתיחה).

חודשי פריחה
פברואר- אפריל

שימושים
את עלי המרווה הדגולה ניתן לייבש ולהכין מהם תבלין לתבשילי בשר.

אזורי גידול 
בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, השרון והשפלה, הנגב והרי אילת. אזורי גידול: נפוץ בחבל הים-תיכוני של ישראל, בתות הספר, ערבות, מדבריות, החרמון.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

את עלי המרווה הדגולה ניתן לייבש ולהכין מהם תבלין לתבשילי בשר.