משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

2 גרם

פרטים
בסתיו מלבלבים ענפים ירוקים מחיקי הקוצים החומים, הם מסתעפים לשני פיצולים ולקראת הקיץ הופכים לקוצים ומתעצים. הקוצים אינם אלא קצות ענפים, והם ניכרים בהסתעפותם הדו-קרנית. מבנה הצמח גמיש ומרווח, הפרחים חד-מיניים, זעירים, חסרי כותרת, עם 4 עלי גביע ושחלה תחתית. הם ערוכים בתפרחות קטנות דמויות שיבולת בקצות ענפים. הצלקות מברשתיות, צבען אדום, והן המקנות את הצבע לתפרחת הנקבית כולה. הפרחים הזכריים ערוכים מתחתם, לכל פרח 10– 30 אבקנים ארוכים בצבע צהוב חיוור, המתנדנדים ברוח לפזר את אבקתם. לסירה הקוצנית אין צוף. ההאבקה מתבצעת בעזרת הרוח. הפרי מבשיל במאי ונותר זמן רב על הצמח. הפרי ספוגי, כדורי, קוטרו 4 מ"מ, בראשו 4 עלי הגביע, צורתו כצורת סיר קטן, ואולי זה מקור השם של הצמח כאשר צבע הפרי משתנה מירוק לאדום ולחום.

חודשי פריחה
פברואר- אפריל

שימושים
חוקרים מן העולם מצאו כי שורשי הסירה הקוצנית מפחיתים את תסמיני מחלת הסוכרת סירה קוצנית. שורשי הסירה הקוצנית נמצאו כבעלי השפעה חיובית למניעת תסמיני מחלת הסוכרת, אלו ממצאי מחקר הנערך במעבדות המחלקה לביולוגיה מולקולרית במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשות ד"ר טובית רוזנצויג. צמח הסירה הקוצנית נחשב לאחד מן הצמחים הבולטים המוצעים ברפואה הבדואית לטיפול בסוכרת. בשלב ראשון, בעבודה בתרבית תאים של רקמות כמו שריר, שומן וכבד, המעורבות במטבוליזם של גלוקוז, שנפגע במחלת הסוכרת, נמצא כי לתמצית הצמחית של שורשי הסירה הקוצנית השפעה על רקמות אלו, המקבילה לאינסולין. בשלב שני, תמצית שורשי הסירה הקוצנית ניתנה לעכברים המפתחים סוכרת (מסוג 2), עקב מוטציה גנטית. שתיית התמצית מנעה אצלם את התפתחות המחלה, זאת בהשוואה לעכברי ביקורת. התגלית נרשמה לאחרונה כפטנט, וכיום מחפשים החוקרים את החומרים הפעילים בתמצית, כאשר תקוותם היא למצוא טיפול תרופתי על בסיס טבעי למחלת הסוכרת.

אזורי גידול 
בחרמון, בגולן ובגליל, חופי הים התיכון, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שמורון ויהודה, השרון והשפלה, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, הנגב והרי אילת. אזורי גידול: סירה קוצנית משתלטת בצפיפות בשדות ובמטעים נטושים, נחשבת כמייצגת שלב מוקדם בסוקצסיה, לפחות בסוקצסיה המשנית. היא מתחדשת יפה אחרי שריפה. גדלה בעיקר בקרקעות טרה רוסה, גם בחול-חמרה ובכורכר.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

חוקרים מן העולם מצאו כי שורשי הסירה הקוצנית מפחיתים את תסמיני מחלת הסוכרת סירה קוצנית. שורשי הסירה הקוצנית נמצאו כבעלי השפעה חיובית למניעת תסמיני מחלת הסוכרת, אלו ממצאי מחקר הנערך במעבדות המחלקה לביולוגיה מולקולרית במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשות ד"ר טובית רוזנצויג.
צמח הסירה הקוצנית נחשב לאחד מן הצמחים הבולטים המוצעים ברפואה הבדואית לטיפול בסוכרת.
בשלב ראשון, בעבודה בתרבית תאים של רקמות כמו שריר, שומן וכבד, המעורבות במטבוליזם של גלוקוז, שנפגע במחלת הסוכרת, נמצא כי לתמצית הצמחית של שורשי הסירה הקוצנית השפעה על רקמות אלו, המקבילה לאינסולין. בשלב שני, תמצית שורשי הסירה הקוצנית ניתנה לעכברים המפתחים סוכרת (מסוג 2), עקב מוטציה גנטית. שתיית התמצית מנעה אצלם את התפתחות המחלה, זאת בהשוואה לעכברי ביקורת.
התגלית נרשמה לאחרונה כפטנט, וכיום מחפשים החוקרים את החומרים הפעילים בתמצית, כאשר תקוותם היא למצוא טיפול תרופתי על בסיס טבעי למחלת הסוכרת.