רקפת מצויה – פקעת בינונית – כמות בסיסית – 1 יחידה

פרטים נוספים על רקפת מצויה

בארצנו למין זה שני אקוטיפים שונים:

• האקוטיפ הנפוץ יותר גדל במקומות מוצלים יותר בחבל הים תיכוני, ופורח בחודשים ינואר עד אפריל או מאי.
• האקוטיפ השני של רקפת מצויה הינו נדיר יותר, גדל על מצוקים חשופים במפנים מערביים ודרומיים ופורח בחודשים אוקטובר עד נובמבר (לפני הופעת העלים).

כמו כן הרקפת גדלה בסלעים כמו סלעי גיר וסלעי בזלת. עוקצי הפרחים זקופים, גובהם 10–25 ס"מ.

אופיו הבולט של הרקפת הוא הכיפוף הכפול של הפרח: תחילה גדל ניצן-הפרח כלפי מעלה ככל פרח רגיל השואף כביכול להבליט את עצמו בפני מאביקיו, אחר כך, עוקץ הפרח מתכופף מתחת לפרח.

כתוצאה מכך נוטה פתחו מטה (כנראה הגנה מפני הגשם).

צבע צינור הכותרת כהה מצבע האונות והוא מוסיף בכך גיוון וחן לפרח כאשר ריחה של הרקפת נעים ועדין.

לרקפת אין מאביק אחד דומיננטי אלא היא מואבקת בידי כמה מיני חרקים כאשר המרכזי ביניהם הוא: עש פרימיטיבי (Micropterix berytella).

החרק המאביק, בהתקרבו לפתח צינור הכותרת, משמיע זמזום בתדר גבוה, אשר מרעיד את המאבקים וגורם לפיזור האבקה.

גם מיני חרקים אחרים, תריפסים ודבורים שונות, נמצאו מבקרים בפרחי הרקפת, ונראה שהם מגבירים את ההפרייה ואת חניטת הפירות.

הרקפת היא מפרחי-הבר הפורחים במשך זמן הכי ממושך (וכך גדלים אולי סיכוייה להאבקה).

הרקפת נפוצה בעיקר במרכז ובצפון המדינה, בעיקר באזורים הרריים.

היא אחת מהפרחים הידועים והמקובלים ביותר בארץ, בזכות תפוצתה הרחבה, הצורה המיוחדת של פרחיה, ועליה דמויי הלב.

פקעת אחת יכולה לשאת עשרות פרחים. לפעמים רקפות מקדימות פורחות עוד לפני צאת העלים, לפעמים יוצאים גם העלים מוקדם.

חודשי פריחה

אוקטובר- מאי

שימושים

ברפואה העממית ידוע כי פקעת הרקפת משמשת כסם משלשל, אך יש בכך הסתייגויות משום סכנת הרעילות.

עוקצי הפרחים שימשו להפגת צמא.

העלים שימשו למילוי אורז או בשר.

ניתן לאכול את הפקעות הרעילות רק לאחר קלייה קפדנית לשם הוצאת הרעל.

היו כאלו שהיו משתמשים בפקעות הרקפת לסימום דגים.

רקפת מצויה אזורי גידול 

עמק ירדן העליון, גליל, גולן ובחרמון, הר כרמל, בגלבוע, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, השרון והשפלה, הרי הנגב ואילת.

ניתן לגלות את אזורי הגידול הנפוצים של הרקפת בעיקר במרכז ובצפון המדינה ובעיקר באזורים הרריים.

הנחיות שתילה

מומלץ לשתול בחודשים ספטמבר- ינואר.

לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת- כ-10 ס"מ. כאשר השורשים כלפי מטה.

החלק הקעור למעלה והחלק הקמור למטה. ניצני נביטת העלים והפרחים בחלק הקעור (העליון), ואת שורשי הפקעת בחלק הקמור (התחתון).

ומלץ לשתול במקבצים של 5 יחידות במקבץ, במרחק של 10 ס"מ אחד מהשני.

לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקיה ראשונית לסגירת האדמה מסביבה.

השקיה אינה פוגעת בפקעת אך רצוי שלא לשתול במקום מושקה ולא להשקות בחודשי הקיץ.

ניתן להשקות החל מחודש אוקטובר ועד חודש אפריל.

לגדלים נוספים של רקפות

רקפת מצויה פקעת גדולה

רקפת מצויה פקעת קטנה