משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

4 גרם

פרטים
העלה תלתני, העלעלים צרים וארוכים, העלעל האמצעי נישא על פטוטרית (עוקץ נוסף קצרצר). העלעלים משוננים, השיניים הן קצות עורקי העלה. בבסיס העלה של השברק ישנם שני עלי לואי גדולים דומים לעלעלים, והם מעורים בפטוטרת העלה. בחלקו העליון של הצמח העלה לפעמים לא תלתני, נותר ממנו רק עלעל אחד. האבקנים מחולקים לשתי קבוצות, 5 קצרים ו-5 ארוכים, זרעיהם של כל 10 האבקנים מאוחים לצינור. הפרח מואבק על-ידי חרקים, בעיקר דבורים אך גם פרפרים. יש גם מקרים של האבקה עצמית. הפרח הנבול נוטה מטה, מסמיק–מתכהה, לא נושר. הפרי הוא תרמיל באורך של כ- 2 ס"מ.

חודשי פריחה
אוגוסט- ספטמבר

שימושים
שימוש מומלץ בשברק המצוי הוא כצמח כיסוי, מסלעות, צידי דרכים. הוא עמיד לתנאי קרקע קשים. בנוסף, הצמח משמש כצמח צוף האהוב על פרפרים.

אזורי גידול
הגולן והגליל, החרמון, עמק הירדן עליון, העמקים, הגלבוע, הכרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, השרון והשפלה, נגב והרי אילת, בקעת הירדן. אזורי גידול: שיח השברק תפוצתו ים-תיכונית, עם חדירה כלשהו למדבר. נפוץ בבתה, במיוחד על קירטון כאשר במין זה הוגדרו תת-מינים שונים בחלקים שונים בארץ.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

במין זה הוגדרו תת-מינים שונים בחלקי הארץ השונים כאשר הסוג כולל 70 מינים בעולם, 16 מינים בארץ. השם העברי של הסוג שברק, גזור מן השם הערבי המקומי.