משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר

1 גרם

פרטים
הגבעול עם 4 מקצועות (חתכו מרובע). באין פרחים נבדיל לפי עורקי העלה: בשנית אין העורקים מגיעים עד לשפת העלה ממש, אלא רשת העורקים נסגרת על-ידי עורק היקפי, מקביל לשפת העלה. עלי השנית הגדולה נגדיים, רכים, שעירים, יושבים, גלוניים מעט, בסיסם לופת את הגבעול. גם הענפים נגדיים. התפרחות צפופות וגדולות, מוארכות, והן נישאות בראשי גבעולים. גבעולי-הפריחה זקופים, מקבילים ונגדיים. הפרחים בכל אחת מהתפרחות נפתחים בהדרגה מלמטה כלפי מעלה. הפרח ורוד עד סגול, 5 עלי הגביע מאוחים, שעירים, מחזיקים את צינור הכותרת. 5 עלי הכותרת (לפעמים 6) מפורדים. במרכז כל עלה-כותרת עובר פס-אורך כהה וצר, המתרחב כלפי בסיסו ונמוג כלפי ראשו. בפרח 12 אבקנים, זיריהם ארגמניים. הפרח מפריש צוף המצטבר בתחתית צינור הכותרת, והוא מואבק על-ידי דבורים. הפרי מוארך, יבש, רב-זרעים, נפתח בשתי קשוות. הזרעים מכוסים שערות המפרישות ריר דביק, וכך הם יכולים לפוץ למרחקים כשהם דבוקים לרגלי ציפורים.

חודשי פריחה
יוני- נובמבר

שימושים
צמח השנית הגדולה משמש כתרופה נגד שלשול ודיזנטריה,לריפוי פצעים,וכיבים. תפוצתו העולמית רחבה, כמו הרבה צמחי-מים, והפצת זרעיו יעילה. הוא יפה, מרשים ומוסיף לנוף הארצישראלי.

אזורי גידול 
הגליל, עמק הירדן העליון, העמקים, השרון והשפלה. אזורי גידול: השנית היא מן המרכיבים הבולטים והשכיחים של צמחים הקרובים למקור מים. נפוץ בארץ בעיקר בחבל הים-תיכוני, אך חודר גם הלאה דרומה, בעיקר לאורך הבקע, בבתי-גידול מתאימים.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.