שתיל צתרה ורודה

משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר

כמות זרעים בשקית- 1 גרם

פרטים
שתיל צתרה ורודה הינו צמח יפהיפה. העלים והגבעולים מכוסים בלוטות המפרישות נוזל שריחו חריף, מקובל כתבלין. נוסף לכך הם מכוסים בשערות זקופות. הפרחים בעל הצבע הסגול ערוכים בדורים צפופים היוצאים מחיקי עלים. המאבקים של 4 האבקנים בולטים בסגול כהה על רקע השפה העליונה הבהירה של הכותרת. לוע הכותרת שעיר בשערות ארוכות. שולי אונות הכותרת שעירים בשערות קצרצרות. הפרח מואבק על-ידי דבורים.

חודשי פריחה
מרץ- יולי

שימושים
לשתיל צתרה ורודה שימושים רבים הן כתבלין והן כתרופה עממית לפגעים בדרכי הנשימה, העיכול ומערכת העור. גם נגד סחרחורת, להרגעת עצבים ועוד. ממומלץ כצמח כיסוי, ייצוב מדרונות ומסלעות. משתמשים בעליה של הצתרה הוורודה (טריים או מיובשים) אותם אוספים בעונת הצמיחה. חלק מתכונות עלי הצתרה הוורודה: אנטיבקטריאלית, ארומטית, מחזקת, מסייעת לעיכול, ומכייחת (עוזרת להוצאת הליחה המצטברת).

אזורי גידול 
שתיל צתרה ורודה צומח בגליל, הגלבוע, הר הכרמל, מישור החוף, הרי שומרון ויהודה, השפלה. אזורי גידול: צתרה ורודה גדלה בבתה ובגריגה בחבל ההר הים-תיכוני. היא שולטת במיוחד בסלעי קירטון, עולה גם בחוואר ובסדקי-סלעים גירניים (מתאים לגידול באזור שפלת החוף, הנגב והערבה).

הנחיות זריעה

מומלץ לשתול שתיל צתרה ורודה בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. אם והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. אבל אם הצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.