משקל מכירה בסיסי (גרם)
1

פרטים
אונות הזירים הפנימיים קצרות מבחל הבסיסי של הזירים. השום הנטוי מתחלק ל3 מינים: הראשון – תת מין קצר, כאשר אורך העטיף הוא כ- 3.5 מ”מ. עלי העטיף לבנים בהירים וצבע המאביקים ארגמן. מין זה גדל על אדמות חול, חמרה וכורכר בעיקר באזורי מישור החוף. המין השני – הוא זן ארץ ישראלי, כאשר אורך העטיף מעט גדול יותר 4-5 מ”מ. עליו ירוקים דהויים מעט ושפתם לבנה עם עורק ירוק משתרך באמצע. המאבקים צהובים. עמוד העלי גם בצבע ירוק. ניתן למוצאו בעיקר בגבעות של סלעי גיר בגלילות הים תיכוניות של הארץ. הזן השלישי – הוא “זן הנגב” (ארצ-ישראלי), שונה מהזן הקודם בעורק האמצעי של עלי העטיף שצבעו ארגמני או ירוק, גם המאבקים וגם עמוד העלי ארגמניים. נפוץ בעיקר בקרקעות חול לס (בנגב), בזלת (בצפון).

חודשי פריחה
מרץ-מאי

שימושים
בארצנו גדלים בר כ-45 מיני שום; חלקם אכילים, חלקם צנועים וחלקם יפי פרחים.

איזורי גידול ודגשים לגידול
עמק ירדן העליון, גליל, גולן ובחרמון, הר כרמל, בגלבוע, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה, מדבר שומרון, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, השרון והשפלה, הרי הנגב ואילת. אזורי גידול: מין זה גדל על אדמות חול, חמרה וכורכר בעיקר באזורי מישור החוף.

הנחיות זריעה
מומלץ לשתול בחודשים ספטמבר- דצמבר. לשתול בעומק כפול מגובה הבצל- כ-10 ס”מ. כאשר השורשים כלפי מטה (בצורת טיפה). מומלץ לשתול במקבצים של 5 יחידות במקבץ, במרחק של 5 ס”מ אחד מהשני. לאחר השתילה, יש לכסות את הבצל ולהשקות השקיה ראשונית לסגירת האדמה מסביבו. השקיה פוגעת בבצל ולכן אין לשתול במקום מושקה.