שיקום נופי – עוזרים לטבע לשמור עלינו

פוסט זה יעסוק בנושא שיקום נופי: תחילה נסקור את התחום הקרוי "שיקום נופי" ברחבי העולם ולבסוף נתמקד בשיקום נופי בישראל. זרעים מציון היא החברה המובילה בישראל בשיקום נופי וכותבי מאמר זה מומחים ועוסקים בפועל בתחום.

ברחבי העולם ישנם למעלה מ-2 מיליון דונם של שטח מיוער שנפגע. אלו מקומות שאיבדו את יכולתם לספק את משאבי הטבע לאנשים ולסביבה עקב היעדר אסטרטגייה של שיקום נופי. אנשים מתאגדים יחד לרעיון השחזור של הפונקציות והפרודוקטיביות של אדמות היער ושיקום הנוף באמצעות מגוון רחב של התערבויות מקומיות, הכוללות נטיעות חדשות, ניהול ופיקוח של ההתחדשות הטבעית או ניהול הקרקע והשבחתה.

יש לציין ששיקום נופי יצליח רק בעזרת מעורבות של בעלי עניין הפעילים בתהליך. הם יוצרים יחד את השחזור של הנוף הטבעי המקומי, של אדמות היער באמצעות נטיעות חדשות, ניהול קרקעות, חקלאות, התחדשות טבעית, פיקוח על חיות בר מוגנות וצמחיית נהר כדי להגן על נתיבי המים, ייצור יערות חדשים בכדי ליצור אוויר בריא ואזור חיץ לעתודות הבר, להגן על אספקת המים כל זאת על מנת ליצור את משך קיומם של מירב מיני צמחי הבר. הדבר יכול לכלול שילוב עצים לתוך אדמות חקלאיות, שחזור שטחי עצים בתוך פסיפס של חוות וכפרים ועוד.

ישנן מדינות שלקחו את השיקום הנופי ברצינות. מדינות כמו ברזיל, סין, קוסטה ריקה, אתיופיה, הודו, נפאל, פנמה, פורטו ריקו, דרום קוריאה, שוודיה, ארה"ב, טנזניה ועוד מדינות אשר יכולות לספק לנו שיעורים להבין מה עובד וגם השראה לאחרים לשחזר זאת.

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי שיקום נופי ביער בקנה מידה גדול אפשרי. לדוגמא, בקוסטה ריקה אנו עדים לירידת כיסוי היער הטרופי שלה מ -85 אחוזים מן השטח הלאומי בתחילת המאה ה -20 אל מתחת ל -30 אחוזים עד 1987. עם זאת, באמצעות סדרה של תהליכי שיקום מאומצים כגון גישות מימון חדשניות, רפורמה במדיניות, וסיוע טכני לבעלי הקרקע – טיפס כיסוי היער הטרופי בחזרה לכ -50 אחוזים עד שנת 2010. שיקום נופי משמעותי זה הניב מגוון של הטבות כגון מוצרי יער שונים, תיירות אקולוגית, והקטנת שחיקת התשתיות הסביבתיות של האומה, הכלכלה, והאזרחים.

בדרום קוריאה פועלים רבות לשיקום נופי ומשחזרים יערות בקנה מידה גדול לאחר מלחמת קוריאה. בין השנים 1953 ו -2007, כיסוי יערותיה התרחב מ- 35 אחוז ל- 64 אחוז השטח הכולל של המדינה, בעוד אוכלוסייתה הוכפלה וכלכלתה צמחה פי 300. קוסטה ריקה ודרום קוריאה לא לבד. בארה"ב, כ-13 מיליון דונם של יערות התאוששו בין 1910 ל- 1960. כיסוי יער של פוארטו ריקו טיפס מ -6 אחוזים של האי בסביבות 1940 לכ -40 אחוזים בשנת 2000. מדינות אלה ואחרות מראות כי שיקום נוף ביער לא רק יכול להיעשות, אלא גם יכול לספק יתרונות משמעותיים לאנשים ולכדור הארץ.

בישראל, נחלי ישראל למשל הגיעו בעשורים האחרונים לשפל המדרגה. מימיהם מנוצלים בערוצים, ברבים מהם זורמים מי קולחין, נפתולי הנחלים יושרו, הצומח על גדותיהם נעקר ומינים פולשים רבים מצאו בהם משכן. בעשור האחרון נעשים מאמצים רבים לשנות מצב זה באמצעות אסטרטגיות שיקום נופי כדי להשיב לנחלי ישראל את מקומם הראוי בנוף הטבע בישראל. המאמצים לשיקום נופי של הנחלים מתבצעים על ידי גורמים רבים בישראל, גם אנחנו, זרעים מציון נרתמים לפעולות השיקום. עיקר תפקידנו הוא בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים וכאן אנו עושים מאמצים רבים להשבת מי המקור לנחלים להגדלת הקצאות המים ולהעתקת הנקודות שבהם נתפסים המים לטובת האדם. כך הטבע נהנה מהמים, וגם לאדם אינו חסר.

ביום חמישי, ה- 2 בדצמבר 2010, פרצה שריפה גדולה בכרמל אשר כובתה סופית רק לאחר חמישה ימים. השריפה הייתה חריגה בהיקפה, בעוצמתה ובמחיר שהיא גבתה: 44 איש נהרגו, 30,000 דונם של יער וחורש טבעי נשרפו ונגרם נזק גדול לתשתיות. הנזק הסביבתי והאקולוגי היה רחב ובעל השלכות ארוכות טווח לטבע, למגוון הביולוגי ולנו. מיד לאחר השריפה החלה הממשלה בביצוע שורה של צעדים לשיקום הכרמל. במסגרת החלטת הממשלה לשיקום הכרמל, הוטל על השר להגנת הסביבה להכין תכנית לשיקום האקולוגי של שטח השריפה בכרמל, זאת במסגרת פעולותיו למען השמירה על השטחים הפתוחים בישראל. לצורך הכנת התכנית הוקמה ועדת ממשק היער ושיקום אקולוגי בכרמל אשר מסקנותיה הועברו לשר להגנת הסביבה. פעולות השיקום הנופי והאקולוגי הננקטות היום מתבססות על המלצות ועדה זו. נכון לסוף שנת 2014, טופלו כ-15,000 דונם, המהווים כ-50% מהשטח השרוף בכרמל. גם כאן, נרתמה זרעים מציון לשיקום ואספקה של זרעים ופקעות של צמחי בר ליערות הכרמל כחלק מתהליך השיקום הנופי.

הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים בישראל והשיקום הנופי מסייעת במימון פעולות שמטרתן לשמור על הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים. הדגש הוא על שטחים פתוחים שיש להם חשיבות בשמירה על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות בישראל, לרבות פארקים ואזורי נופש ופנאי. בראש הקרן יושבת רשות מקרקעי ישראל, וחברים בה נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, השלטון המקומי, רשות הטבע והגנים ונציג הגופים הציבוריים. השמירה על משאבי הטבע, השטחים הפתוחים, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי שבהן, הם בין היעדים המרכזיים של המשרד להגנת הסביבה. היערות הטבעיים ויערות נטע האדם מהווים חלק נכבד מהשטחים הפתוחים בישראל ונחשבים משאב נדיר ומאוים.

נשאלת השאלה, באיזה אופן מדינות יכולות להמשיך בשיקום נופי ביעילות? ראשית, מדינות עם תוכניות שיקום מוצלחות הונעו על ידי מגוון רחב של הטבות, הכוללות איכות מים משופרת, שימור קרקע, אספקת עץ גדלה, ויצירת מקומות עבודה. לאחרונה, ההתמקדות התרחבה למרכזי בילוי בטבע ושימור מגוון ביולוגי.

שנית, היתרונות הרצויים יכולים להשתנות עם הזמן. שיקום נופי בדרומה של ארצות הברית, למשל, היה מונע בשנת 1920 על ידי רצון להגן על פרשות מים, להפחית סחף קרקע, ולשחזר אספקת עץ. מאוחר יותר, בתקופת השפל הכלכלי הגדול של 1930, היא הפכה לדרך ליצירת מקומות עבודה. בעשורים שלאחר מכן, שימור חיות בר ושינויי האקלים הפכו לשאיפות.

שלישית, זיהינו שלושה נושאים משותפים לשיקום נופי מוצלח: 1. מניע ברור. מקבלי החלטות, בעלי קרקע, ו/או אזרחים קבלו השראה ומוטיבציה לשחזר יערות, עצים ונופים. 2. הפעלת תנאים במקום. אלה כללו תנאים אקולוגיים, שוק, מדיניות, תנאים חברתיים, ותנאים מוסדיים. 3. קיבולת יישום ומשאבים.

נסיון העבר מראה כי יש לשלב את כל שלושת הגורמים הללו בכדי להגיע לשיקום נופי מוצלח. גורם אחד לא מספיק להצלחת הפרויקט. לדוגמא, ניטור ביצועים יכול לעזור לאנשים להתאים את אסטרטגיות ויישומן, וכן שיקום מוטיבציה נוסף באמצעות פרסום הצלחות והטבות. לסיכום, ככל שגדל מספר גורמי ההצלחה הנמצאים במקום כך גדלה הסבירות של שיקום נופי מוצלח.

אז, כיצד מישמת חברת זרעים מציון את נושא השיקום הנופי? אנחנו בין החברות היחידות בארץ המקדישות את כל משאבי החברה לנושא השיקום הנופי, זאת בעצם הפעילות העיקרית שלנו. עניין השיקום הנופי בחברתנו החל בעיקר בפרויקט כביש 6 שבו ביצענו את רוב עבודות השיקום הנופי לאורך כל הכביש. מאז ועד היום ביצענו מספר רב מאוד של עבודות הצלה ושיקום נופי של צמחי בר. חלק מהעבודות מפורטות באתר. אתם מוזמנים להיכנס ולהתרשם.