משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר

1 גרם

פרטים
גובהו כ 40 ס”מ, עליו קטנטנים, לבדים אך עורקיהם בולטים בתחתית הפרח. גבעולו עגלגלים ובצעירותם נוטים לגוון אדמדם. פרחיו צפופים אך מתהדרים למראה ושופעים צוף ואבקה. הכותרת דו-שפתנית, צינורה אינו בולט, בשפה התחתונה 3 אונות. הפרחים ערוכים בתפרחות דמויות קרקפת הנישאות על עוקצים.

חודשי פריחה
מאי- ספטמבר

שימושים
בעבר האזוב שימש לטיהור בבית המקדש לפני עליית זבח. כיום, מקשרים את האזוב כמונע מחלות שונות, כמסייע בשיפור הזיכרון, בהקלה על הצטננות ובעזרה לצירי לידה. האזוב הוא אחד מן הצמחים הנפוצים והחשובים ברפואה העממית של עדות ישראל ומשמש בסיס להכנת תבלין הזעתר, כמו כן משמש לטיפול בכאבי בטן, בבחילות, בהצטננות, בכאבי אוזניים, בשיעול, בכאבי ראש, בתולעים בבטן, באקזמה, בדלקות חניכיים ועוד.

אזורי גידול 
הר חרמון, בגולן ובגליל, עמק הירדן, מישור החוף ומזרח הים התיכון, גלבוע, הרי שומרון, הרי יהודה ומדבר יהודה, בקעת ים המלח, נגב והרי אילת. אזורי גידול: את צמח האזוב ניתן למצוא בעיקר בקרקעות מנוקזות בשמש מלאה ומעט צל, במסלע של גיר וקירטון. האזוב רגיש לעודף מים ולכן לא תמצאו אותו באזורים לחים.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

האזוב הוא צמח מטהר, מעורר ומניע – בעל אנרגיה יבשה. זהו אומנם צמח מזרים ומחזק, אך עדיין הוא נחשב לצמח עדין ו”עגול” יותר, ביחס לשאר קבוצת הצמחים בתוך משפחת השפתניים, בעלי טעם הזעתר האופייני (הצתרה וורודה, הקורנית מקורקפת והבת קורנית). בניגוד לצמחים אלו, ההשפעה של האזוב אינה בהכרח גורמת לתחושת חום פנימי, הזעה או עליית דופק. העדינות היחסית הזו הופכת את האזוב לשימושי, גם כשישנו צורך בהרגעה מקומית והגנה על רקמות ריריות מגורות, כמו במקרים של שיעול רפלקסיבי, שיעולי סטרידור, קוצר נשימה ועוד.
לעלי האזוב טעם מריר – ארומאטי – חריף ועוקצני, הנוטה להקצין בעת עונת הפריחה של הצמח. הטעמים העזים הללו ותכולת השמנים האתריים המגוונת – פועלים באופן ישיר לגירוי הרקמות הריריות במערכת העיכול והנשימה ולהנעה של תהליכים והגברת הפרשות במערכות אלו (לרבות כיוח, הפרשת חומצת קיבה, הגברה של תנועה פריסטלטית וכו’). בנוסף, עלי האזוב פועלים גם להגברת זרימת דם מתונה ולחיטוי ישיר במערכות הנשימה, העיכול והשתן.
במערכת העיכול, עלי האזוב יעילים למצבים של ספיגה חלשה, הגורמת בין היתר לגזים, נפיחויות, עצירות ותחושה של מזון שלא מתעכל היטב. תהליכים אלה עלולים להחליש את מערכת החיסון המקומית והוביל להתפתחות של פטריות ותולעים במערכת העיכול.
במערכת הנשימה, האזוב מתאים למגוון של דלקות וזיהומים במערכת הנשימה העליונה והתחתונה, בעיקר כאשר נלווית לכך ליחה מרובה.
השימוש הקלאסי בצמח יהיה לאנשים (מבוגרים וילדים) הסובלים מבעיות חוזרות במערכת הנשימה, כאשר ברקע ישנה תמונה קלינית של תהליכי עיכול וספיגה לקויים, נטייה לעייפות ותסמיני חולשה (כמו למשל ילדים הסובלים מליחה כרונית או נזלות על רקע בעיות עיכול).