שריפה! נזק או תועלת לצמחייה?

שריפת צמחייה או חורש טבעי המתרחשת ביער או במקום פתוח, מושפעת לא רק מרשלנותו של האדם או בהצתה מכוונת אם כי ייתכן שגם משינויי אקלים או גלי חום גבוהים. אבל לא על זה אדבר, אלא, שלפעמים, בטווח הרחוק, דווקא השריפה תורמת להתחדשות היערות או החורש ולחיזוקו. כאמור, שריפה באשר היא, פוגענית והשפעתה הרסנית לא רק על הנוף אלא גם על המערכת האקולוגית. המרכיבים העיקריים בהם היא פוגעת נחלקת למספר סוגים:
א) בקרקע כמובן (המצע הביולוגי המזין את הצומח ואף את החי).
ב) בצמחים, בזרעים ובגיאופיטים הנמצאים מתחת לקרקע.
ג) בשכבה העליונה של האדמה או הקרקע, זו העשירה במחצבים מינרלים ומזון לצומח ולחי.

בהתייחסותנו לסעיף א', השריפה הפוגעת בקרקע/אדמה, גורמת לשינוי המולקולות והמינרלים שעל הקרקע מה שמוביל לפגיעה בפוריות וביציבות שלה. לכן גם מינים רבים של צמחייה ומינים רבים של בעלי החיים ששרדו את השריפה לא יוכלו להתקיים יותר וייאלצו לנדוד או לסירוגין למות. ישנה כמובן את הסוגייה ההפוכה, שדווקא מינים שכן שרדו ומינים שכן עמידים לתנאים של חסר במזון ומינרלים, ישתלטו על האדמה (כמו סירה קיצונית, זקנן, נשרן, קידה שעירה, גיאופיטים ועוד).

בסעיף ב', תופתעו לגלות שהשפעתה של השריפה על המרכיבים התת-קרקעיים היא פחות חמורה בהרבה מאשר על הקרקע. על פני הקרקע שריפות יכולות להתפתח בעוצמות שונות (מ- 100 מעלות צלזיוס ועד 1000 מעלות צלזיוס!), אבל בעומק 6 ס"מ ויותר, הטמפרטורה של הקרקע לא תעלה על 50 מעלות צלזיוס, ואפילו מצב קיצוני של שריפה חזקה מאוד. המשמעות של עובדה זאת היא שמרבית המרכיבים הביוטיים התת-קרקעיים של המערכת האקולוגית (חיידקים, פטריות, זרעים, שורשים ופקעות), אינם נפגעים בשריפה. חוקרים שביצעו מחקרים על השפעת השריפה ביחס ישיר לחומרי ההזנה בקרקע (נוטריינטים), מראים כי מלבד איבוד קטן של חנקן ושל אשלגן, אשר (כנראה) התנדפו, כל שאר המינרלים נשארו במערכת השרופה, אם כי פיזורם השתנה – במקום בצמחים הם נמצאים כעת במצב צבירה של אפר.

כלומר, בהתייחסותנו לסעיף ג', נמצא שהשינויים בהרכב הכימי של הקרקע בעקבות שריפה הם לטווח קצר בלבד: אחרי בערך כשנה ממועד השריפה (תלוי בסוג השריפה ועוצמתה), רמת המינרלים בקרקע חוזרת להיות דומה לרמה שלפני השריפה. מכאן גם ניתן להסיק בהקשר לסחיפת הקרקע, שאובדן הקרקע הוא תוצאה של סחיפה מוגברת ושל נופים שנחשפו מן הצומח שנשרף, לכן, באופן כמעט חד משמעי, הנושא הזה צריך לרדת מסדר היום.

מכאן איפוא, אפשר להסיק, שלשריפה ישנן גם השפעות חיוביות. לפי מחקרים שנערכו בארה"ב, במדינת קליפורניה, משופעת היערות וחורשים טבעיים בדומה ליערות בארץ ישראל, נתקבלו המסקנות הבאות:
– הרמה של רוב המינרלים בקרקע עלתה באופן משמעותי (להזכירכם, לאחר השריפה), וכך נוספה לאפר כמות לא מבוטלת של חומרי מזון אורגניים זמינים.
– זרעים ונביטות של מספר מינים של צמחים שוחררו מתרדמה בחום הרב של השריפה והחלו להתעורר.
– בשטחים שנפגעו בשריפה, צפיפות היונקים הקטנים נמוכה מאוד, ולכן ההישרדות של הזרעים ושל הנבטים החדשים עולה על פני הקרקע.

תוצרי השריפה עשויים מצד אחד לזהם את הקרקע, אך מצד שני הם משחררים נוטריינטים חבויים כמו קבוצות פוספט אשר חיוניים להתפתחות הצמח, ע"י הפיכת הקרקע וחשיפת שכבות שהיו חבויות לאור השמש ולאוויר. גם עוצמת השריפה היא בעלת משמעות על חברת הצומח, שמתפתחת אחרי השריפה, לדוגמא: שריפת עצי אלון גדולים גורמת לשינוי הנוף שלהם. אמנם האלון מתאושש וצומח במהירות, אך אחרי 5-3 שנים עוצמת הצימוח שלו יורדת, ובמקרים רבים הוא הופך לשיח דוקרני בעל גזעים רבים.

היכולת לחזות נכונה את התפתחות הצומח לאחר שרפת יער מחטני נטוע אמורה לשפר את קבלת ההחלטות לכיווני ממשק מתאימים. בשטחים שבהם צפויה התחדשות עצמית של היער ניתן יהיה להימנע מפעולות שיקום ולחסוך בכך משאבים רבים. לשם כך יש צורך בידע כמותי על הגורמים המשפיעים על התחדשות הצומח אחרי שרפה בישראל. במקומות שנפגעו מהשריפה קיימים עדיין "בנקים" של זרעים שלא נפגעו בשריפה וגם חומר אורגני משמעותי לשיקום ואף להשבחת הקרקע. בשנה הראשונה לאחר השריפה לא מומלץ לנטוע בשטחים הנרחבים שעלו באש. בכדי להחזיר חלק מהטבע לציבור כבר בעוד שנים ספורות ולא בעוד 50 שנה כפי שהיה קורה באופן טבעי, תתבצע כמות מצומצמת של נטיעות במקומות שמשמשים בעיקר לנופש ופנאי – סביב אתרי תיירות או פיקניקים.

לסיכום, אומר שבמערכת האקולוגית הים-תיכונית השריפות משפיעות רק על יחידות מוגדרות וקטנות יחסית, ופיזורן של יחידות אלה משתנה בזמן ובמרחב. התמונה המצטיירת בשטח היא בעצם פאזל של שטחים שרופים ולא-שרופים, שטחים שההתחדשות בהם היא משריפה צעירה מאוד, וכאלה שנשרפו לפני זמן רב. כלומר, זהו פסיפס אקולוגי דינמי מעניין ומגוון, שקשה מאוד להגדיר אותו בערכים, כגון: "טוב"-"רע", "יפה"-"מכוער", או "נכון"-"לא נכון". האם השריפה היא ברכה או קללה? – על כך אין תשובה חד משמעית. תלוי את מי אנחנו שואלים. לפי ראות עיניו. כלומר, עלינו לזכור שיש הבדלים גדולים בראייה של אותה המציאות האקולוגית, וזאת בשל גורמים שונים: התפיסה האישית שלנו, אמונותינו, עמדותינו והעניין שאנו מגלים במערכת. אנשים שונים המביטים "מבעד לאותו החלון" יראו דברים שונים: רועי צאן המסתכלים על יער או על חורש שרופים רואה את הצבע הירוק של העשב, שיצמח עבור עדריהם; חובבי הטבע יראו רק את הצבעים השחורים של העצים המפוחמים ואת האפר על פני הקרקע. עבורם השריפה היא אסון והרס של היער. יערנים רואים את כמויות העץ הגדולות, שאבדו בשריפה, או את העצים שייטעו בשטחים השרופים…