עובדות מעניינות אודות רקפות

מי מאביק את הרקפת וכיצד? לרקפת אין מאביק דומיננטי אחד, היא מואבקת מעט בידי כמה מיני חרקים, העיקרי ביניהם הוא עש פרימיטיבי ששמו Micropterix berytella.

הקושי בהתרבות הרקפת נובע מכך שהמאבקים של פרח הרקפת אינם נפתחים ומפזרים אבקה מעצמם. החרק המאביק, בהתקרבו לפתח צינור הכותרת, משמיע זמזום בתדר גבוה, אשר מרעיד את המאבקים וגורם לפיזור האבקה. צורה זאת של האבקה נקראת האבקת זמזום Buzz Pollination. חוקרי צמחים טוענים שייתכן ויש קשר בין הקושי בהאבקת הרקפת לבין אורך זמן הפריחה שלה שהוא ארוך בהרבה מרוב הפרחים בטבע. (אפשר לומר שהרקפת קיבלה הקלות מיוחדות עקב נסיבות שאינן בשליטתה…)

מדוע לפרח הרקפת יש "עוקץ" בולט מלמטה? לפרח הרקפת שבהמשך הופך לפרי הרקפת יש עוקץ קטן (ניתן לראות אותו כשהופכים את הפרח). עם הבשלת הפרי נוטה עוקץ הפרח (ההופך לעוקץ הפרי) כלפי מטה, וכך נטמן הפרי על זרעיו בסדקי סלעים או בקרקע. דבר זה גורם לשמירה על הפירות בפני מזיקים, ולהפצת הזרעים קרוב למצע.

אתם מבינים? פרח האם רוצה ש"ילדיו" יגדלו קרוב אליו משום שהמקום בו הוא עצמו גדל כבר הוכיח את עצמו כמתאים לגידולה של הרקפת וכך הוא מגדיל את סיכויי "ילדיו" לצמוח ולהתפתח.