משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

3 גרם

פרטים
בקצה כל אונה מזדקר קוץ מתון. מתוך שושנת העלים עולה (בחודשי האביב) גבעול-פריחה בגובה 60–180 ס"מ, מסתעף בחלקו העליון. בראשי סעיפי הגבעול מתפתחות בראשית הקיץ 3–8 קרקפות-פרחים גדולות, קוטרן עד 10 ס"מ. הפרחים כולם צינוריים, דו-מיניים. צבעם כחול–סגול. הקרקפת מוקפת בעלי עטיף גלדניים, קוצניים, דוקרים מאוד, בעל גוון תכלת. בסיסיהם של עלי העטיף, המעורים במצעית, אכילים, ובעיקר אכילה המצעית עצמה. שטחה עשוי כחלת-דבש. האבקנים מבשילים לפני הצלקות, אך יש גם האבקה עצמית. הזרעון ביצי מוארך. בראשו ציצית עשויה דורים אחדים של זיפים מנוצים, מאוחים בבסיסיהם לטבעת. ההאבקה נעשית על-ידי חרקים, בעיקר דבורים.

חודשי פריחה
יוני- אוגוסט

שימושים
קנרס הסורי אשר גדל בסוריה, עיראק וישראל בלבד. הארטישוק מסוג קנרס סורי משמש למאכל, אך ישנם זנים אחרים של ארטישוק המשמשים גם לרפואה, שכן ברפואה נעשה שימוש בעליו של הארטישוק, אשר בהם קיימים חומרים פעילים המסייעים לכבד בתהליך ניטרול רעלים. כמו כן מסייעים עלי הארטישוק לתהליך העיכול, כיוון שהארטישוק עשיר מאוד בסיבים תזונתיים. בנוסף, עלי הארטישוק מסייעים בהפחתת לחץ דם והם אף מהווים מקור מצוין לויטמין C , אשר חיוני מאוד לחיים.

אזורי גידול
בגולן ובגליל, העמקים, הכרמל, הרי יהודה ושומרון, השפלה. אזורי גידול: קנרס סורי מופיע בצפון הארץ ובמרכזה באדמה כבדה עמוקה, בעיקר בהרים.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

בימי אבותינו נהגו לאכול את מצעית הצמח בצורה דומה לזו שנאכל היום הארטישוק התרבותי. הקנרס הסורי הוא למעשה ארטישוק הבר. זהו צמח מאכל, והשם קנרס נזכר כבר אצל חז"ל.