משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

3 גרם

פרטים
פרחי החוטמית בודדים וגדולים וקוטרם הוא כ-10 ס"מ הם דו מיניים. זו מעטפת ירוקה ומאוחה בעלת 9-6 אונות. אורך הגביעון שווה כמעט באורכו לאורך הגביע. מספר עלי הגביע 5. מספר עלי הכותרת 5. צבע הכותרת ורוד, ארגמן סגול והם מפורצים בראשם. השחלה מורכבת מעלי שחלה רבים. בכל שחלה 2 מגורות בכל מגורה זרע אחד. הפרי מפרדת, כלומר פרי המתפרק ליחידות אחדות המכילות זרעים. המפרדת עגולה, בסיסה שטוח והיא עטופה בעלי הגביע ובגביעון. עם הבשלתה היא משנה את צבעה לחום ובולטים על פני עלי המעטפת שערות זיפיות נוקשות. האבקנים רבים והם מאוחים יחד לצינור צהוב הבולט במרכז הפרח. אבקת הפרח דביקה. חרקים ובעיקר דבורים מבקרים את הפרח ונמרחים בגושי אבקה דביקה, זו תועבר באמצעות גוף החרק לפרח אחר ותתקיים הפריה.

חודשי פריחה
אפריל- יוני

שימושים
ברפואה העממית יש המשתמשים בנוזל של צמח החוטמית לריפוי פצעים, כוויות, שיעול ודלקות. את הניצנים של הפרחים אפשר לאכול כשהם מבושלים או כשהם חיים. ניצני הפרחים של החוטמית נחשבים תרופה למחלות בדרכי הנשימה.

אזורי גידול 
בגולן ובגליל, העמקים, אזור הכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, השרון והשפלה. אזורי גידול: לאחרונה החלו לזרוע חוטמית זיפנית בצידי כבישים בהם נעשה טיפוח נופי. החוטמית הזיפנית נפוצה בחבל הים תיכוני, בגליל, בכרמל, ביהודה ובשומרון במקומות שכמות הגשם בהם מגיעה ל-400 מילימטר לפחות.כמו כן בהר בשדות נטושים ובבתות. החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתייבש בקיץ.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא ישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

משתמשים בשורשי החוטמית, בפרחיה ובעליה. את השורש אוספים בסתיו, מצמח בן שנתיים לפחות ומייבשים לצורך שימוש עתידי. את העלים אוספים זמן קצר לפני הפריחה. ניתן לייבשם לשם שימוש עתידי.
החוטמית עשירה בויטמין A, סידן, אבץ, ברזל, נתרן ויוד. כמו כן היא עשירה בוטמין B, פחמימות, חלבון (10%) וסיבים (8%), בשורש יש 37% עמילן, 11% רירי צמחי ו- 11% פקטין.
שורשי חוטמית צעירה (בת שנה-שנתיים) עשירה בריר צמחי ולפיכך היא טובה לטיפול בבעיות בדרכי הנשימה העליונות, בכאבי גרון ובשיעול.