זרעי פשתה שעירה – משקל מכירה בסיסי – 2 גרם – מתאים לכיסוי 3 מ"ר

פרטים נוספים על פשתה שעירה

קוטר הפרח הפתוח 2–3 ס"מ. עלי הכותרת פרושים לרווחה בהיפתחו.

פרח מטפס, בעל 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת. 5 אבקנים ערוכים חליפות עם 5 סטמינודים (אבקנים מנוונים).

השחלה עילית, ובה 5 עליים מפורדים.

זרעי הפשתה השעירה שטוחים ומבריקים, הפרח מואבק ע"י זבובים ודבורים. הצוף נמצא בבסיס צינור הנוצר על ידי עלי הכותרת. רק חרקים בעלי חדק יכולים למצוץ את הצוף.

חודשי פריחה

פברואר- מאי

שימושים

הזרעים משמשים למאכל ולרפואה.

ידוע בתור צמח נגד כאב-בטן, אבנים בכליות, בעיות עיכול, תולעים בבטן. פרונקל, שיעול, נשירת שיער ואין-אונות.

משתמשים בזרעים בצורות שונות: חליטה לשתיה, זרעים קלויים לאכילה. אבקת זרעים קלויים בשמן למריחה על פצעים.

אזורי גידול 

בגולן ובגליל, העמקים, הכרמל והגלבוע. הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה. השרון והשפלה, הרי הנגב ובקעת הירדן.

אזורי גידול: בארץ הפשתה השעירה גדלה בחורש פתוח ובבתות באזורים הרריים. על קרקעות גיר, הצמח נפוץ בצפון ומרכז הארץ.

פשתה שעירה – הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- דצמבר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב.

שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר.

יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט). מומלץ לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.

ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.

לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח.

לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

הידעת?

התחממות כדור הארץ מאיימת לפגוע במינים רבים של צומח וחי שייאלצו להתמודד עם תנאים קיצוניים יתר וחלקם לא ישרדו.

אולם לפי מחקר חדש, למיני הצמחים הנפוצים בישראל יש סיכויים טובים לצלוח את המשבר.

על פי המחקר, צמחים אלה למודי ניסיון טבעי מול תנאים קשים של בצורת, ופיתחו חוסן ועמידות שיאפשרו להם לשרוד גם בתנאים משתנים בעתיד.
החוקרים יצרו מניפולציות שונות כדי לחשוף חלקות שונות של צמחים לתנאים משתנים.

למשל, היו חלקות שכוסו כך שכמות הגשם שתגיע אליהם תהיה קטנה יותר, לעתים עד שיעור של 30% מהגשם שהיו אמורים לקבל.

לעומת זאת היו שטחים שהושקו. החוקרים השוו את התגובות של הצמחייה בשטחים השונים לתגובת הצומח בחלקות ביקורת שבהן לא בוצעה שום מניפולציה של כמות המים.
פשתה שעירה, אחד המינים שאחריהם נערך המעקב.
ההסבר העיקרי לממצאים המפתיעים לכאורה הוא שבאזור מזרח הים התיכון התפתחו במשך אלפי שנים תנאים אקלימיים של יובש ובצורת שהם בטווח השינויים האקלימיים הצפויים להתחולל באזור (לפחות הטווח הקצר והבינוני). המינים השונים המתקיימים באזור הצליחו לפתח מנגנונים שונים של עמידות לתנאים המשתנים. למשל, חלקם מצליחים לקיים בקרקע מאגר זרעים גדול הממשיך לשרוד גם בתנאי יובש.
התברר שקהילות הצומח בארץ הקודש יכולות להתמודד עם שינויי אקלים בעלי מימדים תנכיים". במחקר השתתפו, בין היתר, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהפקולטה לחקלאות, מזון ומדעי הסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות.