משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ”ר

3 גרם

פרטים
התפרחת במיני החלבלובים מדמה פרח בודד עם עלי אחד ו-4 אבקנים, אך מבחינת מוצאה מסתבר שהיא תפרחת בת פרחים אחדים. בהיקפה יש 4–8 עלי מעטפת מאוחים, הערוכים במבנה של גביע או כוס, בדומה לעלי-כותרת של פרח רגיל. צבעם ירוק, והוא מצהיב במהלך הפריחה. בין עלי המעטפת ניצבות בלוטות-צוף גדולות ובולטות לעין, לעיתים קרובות נשלחות מהבלוטה הצידה בליטות בצורת קרניים. צורת הבלוטה והקרניים משמשת תכופות כסימן היכר להבחנה בין מיני החלבלוב. פנימה לעלי המעטפת ערוכים כמה פרחים זכריים, כל אחד מהם עם אבק בודד אחד (בדומה לאבקנים של פרח רגיל). במרכז בין הפרחים הזכריים יושב, בדומה לעֱלִי של פרח רגיל, פרח נקבי בודד, עם עֱלִי אחד ו-6 צלקות. הפרח הנקבי מבשיל לפני הפרח האבקני, מונע בכך האבקה עצמית. הצוף מזכיר משחה. המאביקים הם זבובים, יתושים וחיפושיות, הבאים למען הצוף והאבקה. הפרי מחולק ל-3 מגורות, בכל אחת מהן זרע בודד. הוא נפתח ב-3 קשוות. אברי פרי שמספרם 3 הם תופעה חריגה בין הצמחים הדו-פסיגיים, אך אופיינית למשפחת החלבלוביים. בראש הזרע יש לרוב תוספת שומנית (קארונקולה), החביבה על נמלים ומסייעת לחלבלוב להפיץ את זרעיו באמצעותן. בארץ ישנם כ – 40 מיני בר מהחלבלוב (רובם מקומיים, חלקם פולשים שהתאקלמו והתבססו), ועוד 12 מינים מיובאים נשתלים בגינות נוי כאשר תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

חודשי פריחה
פברואר- אפריל

שימושים
באברי הצמח זורם שרף חלבי מר, צורב ורעיל, ובו רעל הנקרא לפי שמו המדעי של הסוג בשם איפורבין. יש הנשבעים כי מריחת השרף מועילה כמחסלת יבלות בעור, אחרים רואים בשרף רעל מסוכן. הוא נחשב גם כחומר המעורר סרטן (קארצינוגני). ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל הוא משמש כתרופה לכאבי בטן, לעצירות ולקלקול קיבה ומסייע בניקוי הבטן כתוצאה מהרעלה.

אזורי גידול
הגולן והגליל, החרמון, עמק ירדן עליון, העמקים, הגלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, השרון והשפלה, נגב צפוני. אזורי גידול: חלבלוב מגובשש גדל במקומות רבים, בסוגי-קרקע מגוונים, ברחבי החבל הים-תיכוני ובחבל הספר, מצפון הנגב עד לגליל וממישור החוף עד למדבר יהודה ולגולן. בין היתר מין זה מעטר את חלקו העליון של מדרון סלעי תלול או קיר-סלע לכל אורכו. הוא משגשג במיוחד בראשי מדרונות בזלתיים בגולן, אך גם בנוף גירני, גם בנוף דל-עצים בקרקע טרה-רוסה אדומה, קאוליניטית, דלת מים, שהתפתחה על גבי מסלע קרסטי של גיר בר-כוכבא מגיל איאוקן תיכון במזרחו של הגליל העליון, שם הוגדרה חברת-צומח של אלה אטלנטית וחלבלוב מגובשש.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס”מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

באברי הצמח זורם שרף חלבי מר, צורב ורעיל, ובו רעל הנקרא לפי שמו המדעי של הסוג בשם איפורבין. יש הנשבעים כי מריחת השרף מועילה כמחסלת יבלות בעור, אחרים רואים בשרף רעל מסוכן. הוא נחשב גם כחומר המעורר סרטן (קארצינוגני).
ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל הוא משמש כתרופה לכאבי בטן, לעצירות ולקלקול קיבה ומסייע בניקוי הבטן כתוצאה מהרעלה.
מטפטפים לכוס תה רגיל טיפת חלב אחת, מערבבים ושותים. דרך אחרת היא, לטפטף שתי טיפות חלב על פרוסת לחם ולאכול.
להסרת יבלות יבשות בין פרקי האצבעות בידיים וברגליים – מספיגים צמר-גפן ב- 2-3 טיפות חלב, ומורחים אך ורק על היבלת היבשה. להשתדל לא לגעת בעור הבריא שמסביב ליבלת!