משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

3 גרם

פרטים
מיוחד בצורת ההאבקה שלו כאשר נותר עם שני אבקנים גדולים בלבד. כל אבקן מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מִדְרַך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה, וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת וזורה באופן פעיל אבקה על גבו של החרק. גבעולי המרווה רבים, דקים, מרובעים בחתך. במשך הפריחה והבשלת הזרעים מקבלים הגבעולים והצמח כולו גוון תכלת או סגול.

חודשי פריחה
אפריל- יוני

שימושים
הצמח נמוך ממיני מרווה רב-שנתיים אחרים, נפוץ בכל חלקי הארץ הים-תיכוניים, השם "יהודה" ניתן לו על ידי הבוטנאי השויצרי בואסיה, שחקר את צמחיית המזרח התיכון במאה ה-19. משמש גם בגינות, ערוגות פורחות וככיסוי למסלעות.

אזורי גידול 
בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון. אזורי גידול: המין נפוץ בכל חלקי הארץ הים-תיכוניים משני עברי הירדן, חודר אף למדבר יהודה ולצפון הנגב.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

במטבח, שיחי המרווה ברובם רב־שנתיים. בקיץ עליהם וגבעוליהם יבשים יותר, ובחורף בשרניים וגמישים. זנים כמו מרוות יהודה, שעליה מתאימים למילוי, נפוצים רק בחורף.

המופע של מרוות יהודה הוא מופע עונתי, אך עשוי להתחדש מזרעים שנפלו כאשר המופע עומד להסתיים.