משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

2 גרם

פרטים
ענפי-התפרחת יוצאים בדורים סדירים, מרוחקים. השיבוליות קצרות (3–4 מ"מ), בנות פרח אחד. צבע הגרגירים חום בהיר ומתחת לקרקע מפתח הצמח מעין קנה שורש עבה שאוגר מזון. רוב העלים מרוכזים בבסיס הצמח, יוצאים ישר מקנה השורש. בקיץ מתייבשים העלים, אך הגבעולים נותרים ירוקים וממשיכים לתפקד בהטמעה כצמח רותמי.

חודשי פריחה
פברואר- יולי

שימושים
את נשרן הדוחן לפעמים זורעים במכוון בשדות מרעה, הוא משמש כצמח מרעה חשוב. נשרן הדוחן משמש בין השאר בייצוב מדרונות, בעזרת שורשיו הוא מחזיק את הקרקע ומונע סחף מי גשמים (ארוזיה).

אזורי גידול 
בגולן ובגליל, העמקים, הגלבוע, אזור הכרמל, הרי שומרון ויהודה, השרון והשפלה, עין גדי, הנגב. אזורי גידול: נשרן הדוחן שכיח מאוד בכל אזורי הארץ, בבתי גידול מגוונים. גדל בקרקעות שאינן מלוחות.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

משפחת הדגניים היא אחת ממשפחות הצמחים בעלות החשיבות הגבוהה ביותר מבחינה כלכלית ומיני הצמחים שבה נפוצים מאוד בחקלאות.
חשיבות זו נובעת מהעובדה שהצמחים ממשפחת הדגניים מהווים מרכיב עיקרי למזון האדם והחי, וכן משמשים למטרות נוספות בתעשייה כמו משקאות, צמחי מרפא, הפקת סוכר, הכנת כלים וחפצי אמנות שונים, חומרי בניין ואף תחליפי דלק.
מרכיבי הצמחים ממשפחת הדגניים הם עטירי שומן, חלבון ופחמימות (בעיקר הזרעים) ומהווים מרכיב עיקרי במזון האדם והחי. תהליך תפיחת הגרגיר מעורר תהליך תסיסה, בו מיוצר אלכוהול ע"י פעולות פירוק המבוצעות על ידי אנזימים.
הגבעול, הקנה והעלים משמשים בעיקר מזון לבעלי חיים. הם מורכבים מסיבים תזונתיים (תאית) המתעכלים באופן איטי ויעיל במערכות העיכול של האדם והחי, ומשמשים מקור אנרגיה חיוני. החיטה, למשל, מהווה כ- 1/5 מכמות האנרגיה היומית הדרושה לאדם.