משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

4 גרם

פרטים
לרותם שתי מערכות של שורשים- שורשים המגיעים לעומק 20 מטרים ויותר המשמשים בימי הקיץ, ושורשי רוחב לקליטת מים בחורף. העלים צרים ומוארכים, אורכם 10 מ"מ. הם נושרים זמן קצר אחרי שלבלבו, ובמשך רוב השנה נותר הצמח חסר עלים, ופעילות ההטמעה מתבצעת בגבעולים הדקים. הפיוניות חבויות בחריצי האורך של הגבעול וכך פוחת איבוד המים בעת ההטמעה. הגביע דו שפתני, צבעו סגול כהה, בשפתו העליונה של הגביע שתי שיניים, התחתונה מוארכת מעט ולה שלוש שיניים. הכותרת פרפרנית בצבע לבן. הפרח מדיף ריח נעים. זירי האבקנים מאוחים לצינור, ומפזרים את אבקתם בשיטה המכונה "האבקת התפוצצות". ריחו של הפרח מושך אליו חרקים, בעיקר דבורים. כל פרח מחובר לגבעול באמצעות עוקץ. הפרי תרמיל חד-זרעי קצר, ביצי, עם חוד. הוא קירח, ואינו נפתח כשהוא מבשיל. הזרע צהוב וקליפתו קשה. זרעים שנותרים בתרמילים ינבטו כאשר קליפת התרמיל תרקיב והזרע יקלוט מים.

חודשי פריחה
ינואר- אפריל

שימושים
באדי הענפים המורתחים במים משתמשים כתרופה לכאבי גב, כנגד עקרות אצל נשים, נגד שיתוק בגפיים, נגד כאבי עיניים ולהורדת חום. ענפים יבשים וטחונים עם דבש משמשים להקאה ולניקוי הקיבה. הפירות רעילים, ומשתמשים ברסק שלהם במינון גבוה לגרימת הפלה. אצל היהודים בימי הביניים, שימשו עלים כתושים של צמח זה "שרויים ביין לבן" כתרופה בדוקה לעודף דם בזמן המחזור הנשי. לפי הקבלה, שימשו העלים הכתושים "יחד עם דבש" כתרופה ידועה נגד ורידים סתומים, מחלות נשימה, שיתוק ועוית. שימושים ברפואה הקונבנציונאלית נמצאו בו אלקלואידים, שהם הרתאמין והספרטאין. שני האלקלאידים הללו גורמים לעיכוב בחלוקת תאים, כך שייתכן ויש להם איזו שהיא השפעה על גידולים ממאירים.

אזורי גידול 
בחרמון, בגולן ובגליל, חופי הים התיכון, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, בקעת ים המלח, הנגב והרי אילת. אזורי גידול: רֹתֶם הַמִּדְבָּר הוא שיח שכיח למדי בשטחי החולות שבצפון הנגב, באפיקים יבשים של נחלים בכל השטח המדברי בבקעת הירדן ובחולות מישור החוף.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

לרותם מיוחסות תכונות רפואיות רבות, אך חשוב לזכור שמדובר בצמח שבשימוש לא נכון, זרעיו רעילים למאכל אדם! הבדואים משתמשים ברותם כתרופה נגד כאבים שונים, נגד פצעים וכתרופה למחלות ילדים (צהבת) אולם יש לציין שהזרע רעיל למאכל. כמו כן, תושבי המדבר מכינים גחלים מהשורשים של הרותם.