משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר
1 גרם

פרטים
הצמח מתחיל לנבוט כבר בסתיו. הופעתו ירוקה, והוא כמעט קירח. הוא יוצר כר צמוד לקרקע בקוטר 15–20 ס"מ. עליו אזמליים, מאונים. הסתגלותו לעמידה בפני רסס מלוח מתבטאת בבשרניותם של העלים, הם בשרניים יותר ככל שהוא חשוף וקרוב יותר לרסס הנישא ברוח מגלי הים. בגלל בינוי מואץ במישור החוף הולכת אוכלוסיית המרסיה ומצטמצמת.

חודשי פריחה
ינואר- מאי

שימושים
המרסיה פורחת לרוב בקבוצות גדולות, ועל כן מצפה לדבורים גמול הולם שהן בוחרות ליהנות ממנו ולהאביק. ניתן לאכול את המרסיה, כל משפחת המצליבים מתאימה למאכל. המרסיה גדלה על קרקע חולית ועל כן יש חשש שחול יגיע לצלחת. כדאי להיזהר באיסוף (בלי שורשים) או לשטוף היטב במים כדי למזער אכילת חול יחד עם הפרחים.

אזורי גידול 
לאורך חופי ים תיכון, השרון והשפלה. אזורי גידול: מרסיה יפהפיה גדלה בקרקע חולית במישור החוף. היא אנדמית למישור החוף של ארץ-ישראל ולבנון.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר- דצמבר.
את כמות הזרעים יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי שטח בגודל של כ- 3 מ"ר. יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין. ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים. לאחר הנביטה, במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) כדאי להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך בהשקיה מלאכותית אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.