בואו נדבר על מבנה הפרח

לכל פרח שלושה חלקים: העטיף, האבקנים והעלי. חלק העטיף מורכב מעלי גביע, צבעם ירוק בדרך כלל ומעלי הכותרת, הצבעוניים בדרך כלל. תפקידם העיקרי של עלי הגביע להגן על הניצן, כאשר תפקידם העיקרי של עלי הכותרת היא למשוך את המאביקים. אם הפרח מורכב מאחד משני החלקים האלו זהו עטיף פשוט ואם הפרח מורכב גם מעלי גביע וגם מעלי כותרת משמע זהו עטיף כפול.

עלי העטיף מסודרים סביב איברי המין של הצמח: העלי – האיבר הנקבי של הצמח והאבקנים, שהם בעצם האיברים הזכריים של הצמח. האבקנים מסודרים בדרך כלל בטבעת מסביב העלי וכל אבקן בנוי בעצם משני חלקים: זיר ומאבק. הזיר הוא העמוד המוארך הנושא את המאבק, שהוא כלי הקיבול לגרגרי האבקה. צורת המאבק בדרך כלל דומה לכדור אליפטי.

העלי מצוי במרכז הפרח והא בנוי משלושה חלקים מרכזיים: הצלקת, עמוד העלי והשחלה. השחלה דמוית כד קעור והיא משמשת בעצם בית קיבול לביציות כאשר מן השחלה יוצא בגאווה עמוד העלי המתנשא לגובה ומתפצל בראשו לכמה אונות, שהן בעצם הצלקות. הצלקת היא האיבר הרחב יותר שעליו נמצאים גרגרי האבקה.

הגרגרים מגיעים אל הצלקת על ידי הרוח או על ידי המפיצים (מגוון חרקים ומעופפים למינהם), נובטים על פני הצלקת, חודרים לכל אורך עמוד העלי וכך בעצם מפרים את הביציות שבתוך השחלה.

הביצית המופרית מבשילה אחרי כמה זמן (משתנה בין פרח לפרח) והופכת לזרע והשחלה כולה, על הזרעים שבתוכה, הופכת לפרי. בהתאם למבנה ולצורת השחלה מחלקים את הפירות לכמה טיפוסים מרכזיים:

"הלקט" – פרי יבש בשל רב זרעי.
"תרמיל" – פרי יובש מוערך.
"גרגר/זרעון" – פרי זעיר, המכיל רק זרע אחד (בדר"כ).
"ענבה" – פרי עסיסי.