שתיל לוע-ארי גדול / Antirrhinum majus
פרטים
גובהו כתרבותי מגיע לרוב ל-50 עד 100 ס"מ. עליו ירוקים, אזמליים (מוארכים) ותמימים. פריחתו של לוע-הארי היא מופע מרהיב: הפרחים גדולים, ערוכים באשכולות ארוכים בקצות הגבעולים ומתהדרים בצבעים עזים (בתמונה: גוון ורוד-סגול עמוק). הכותרת היא דו-שפתנית וסגורה, המזכירה בצורתה פנים של אריה או דרקון. המבנה הסגור אינו מקרי – הוא נפתח רק בתגובה למשקלם של חרקים מאביקים ספציפיים.
חודשי פריחה
מרץ – יוני (באזורים מושקים ובטיפול נכון, הפריחה עשויה להימשך אל תוך הקיץ).
שימושים
כיום, עיקר תהילתו של לוע-הארי היא כצמח גינון ונוי, המעניק צבעוניות עזה וגובה לערוגות ולמסלעות. הוא נחשב לצמח צוף חשוב התומך באוכלוסיית הדבורים (במיוחד דבורי בומבוס). ברפואה העממית, עלי הצמח והפרחים נחשבים כבעלי תכונות אנטי-דלקתיות ומכווצות (Astringent).
היסטורית, נעשה בהם שימוש חיצוני להכנת רטיות (פולטיס) לטיפול בכוויות קלות, פריחות, וכתמי עור, וכן כמי-פנים טבעיים להרגעת העור.
אזורי גידול
בטבע הישראלי, לוע-הארי הגדול גדל בעיקר בבתי גידול סלעיים, בחורשים, ועל חומות אבן עתיקות באזורי הגליל העליון, הכרמל, השומרון והרי יהודה. כצמח גינה, הוא מסתגל נפלא לרוב אזורי הארץ. הוא זקוק לאדמה מנוקזת היטב ופורח במיטבו בתנאים של שמש מלאה עד חצי-צל.
הנחיות זריעה
מכיוון שמדובר בשתיל חי, יש להעתיק אותו לקרקע או לעציץ גדול יותר בזהירות, יחד עם כל גוש האדמה המקורי שלו, כדי לא לפגוע במערכת השורשים.
מומלץ לשתול באדמה מאווררת ומנוקזת. בשבועות הראשונים לאחר השתילה יש להקפיד על השקיה סדירה (פעמיים-שלוש בשבוע) כדי לשמור על אדמה לחה, אך יש להימנע מהצפת מים שעלולה לגרום לריקבון.
כדי לעודד צימוח של ענפים נוספים ופריחה מתחדשת לאורך זמן, מומלץ לקטום (לגזום) את עמודי התפרחת לאחר שפרחיהם נבלו.
הידעת?
רק דבורה גדולה, שרירית ובריאה, שוודאי מיטיבה לעוף ותאריך חיים, תצליח לפתוח את השפתיים של לוע הארי הגדול.
בתמורה היא תקבל צוף מתוק ובעל כורחה תשתכשך באבקנים, ותישא אותם למרחקים. כך מוודא פרח הבר הזה שהצאצאים שלו ילבלבו בשטח.
המבנה המיוחד של פרח לוע-הארי הוא מנגנון אבולוציוני גאוני הנקרא "פרח מותאם".
השפתיים הסגורות בחוזקה מגנות על הצוף והאבקה היקרים מפני רוחות, גשמים, וחרקים קטנים שאינם יעילים בהאבקה. רק חרקים כבדים וחזקים מספיק, כמו דבורת הבומבוס, מסוגלים לנחות על השפה התחתונה, לדחוף אותה כלפי מטה, ולחדור פנימה.
תכונה מרתקת נוספת מתגלה לאחר תום הפריחה: כאשר עלי הכותרת נושרים, תרמיל הזרעים שנותר מתייבש ומקבל צורה המזכירה גולגולת אנושית קטנה. תופעה בוטנית זו הציתה בעת העתיקה אגדות רבות, ובתרבויות מסוימות נהגו לשתול את לוע-הארי סמוך לשערי הבית מתוך אמונה שהוא מגרש רוחות רעות ומגן מפני כישופים!
לידיעתכם: אין אפשרות לשלוח שתילים בדואר /עם שליח, בהזמנה הכוללת שתילים תצטרכו לבוא לאסוף מהמשתלה (בכרם מהר"ל)








