שתיל עכנאי שרוע / Echium sabulicola

פרטים
העכנאי הוא צמח עשבוני מרשים שכולו (הגבעולים והעלים) מכוסה בזיפים קצרים ודוקרניים מעט – סימן ההיכר של משפחת הזיפניים. אך מה שבאמת גונב את ההצגה זו הפריחה שלו: הפרחים, דמויי משפך, בוקעים מתפרחות מסולסלות הצומחות לאורך הגבעול. מופע הצבעים של העכנאי הוא חגיגה לעיניים – הניצנים והפרחים הצעירים נפתחים בצבע ורוד-ארגמן, ולאחר ההאבקה הם משנים את צבעם בהדרגה לכחול-סגול עמוק. התוצאה היא עמוד פריחה שמשלב בו-זמנית גוונים של ורוד, סגול וכחול.

חודשי פריחה
מרץ – יוני

שימושים
בגינון האקולוגי וגינות הבר, העכנאי הוא כוכב בלתי מעורער. הוא מספק שפע אדיר של צוף ונחשב למוקד משיכה מרכזי עבור דבורי דבש, דבורי בומבוס ופרפרים.
ברפואה העממית של אגן הים התיכון, משמשים צמחים ממשפחת הזיפניים (והעכנאי בתוכם) להקלה על תחלואי חורף. חליטות עדינות מפרחיו ועליו שימשו מסורתית להקלה על שיעול, צרידות ודלקות במערכת הנשימה. בנוסף, בשל החומרים הריריים והמרככים הקיימים בצמח (כמו אלנטואין), נעשה בו שימוש חיצוני כקומפרסים ושטיפות לטיפול בכוויות קלות, עקיצות וגירויי עור.

אזורי גידול

בטבע הישראלי, העכנאי נפוץ באזורים פתוחים ושטופי שמש, במישור החוף, בכורכר, בשפלה ובהר. הוא מעדיף קרקעות קלות, חוליות או גירניות, ומסתגל מצוין לאקלים המקומי החם והיבש.

הנחיות שתילה וגידול

כדי ליהנות מפריחה שופעת, יש לשתול את העכנאי במקום החשוף לשמש מלאה, באדמה מאווררת ומנוקזת היטב. מכיוון שהצמח מתאפיין בשורש שיפודי עמוק, יש להעתיק את השתיל לקרקע או לעציץ גדול יחד עם כל גוש האדמה המקורי מבלי לפורר אותו. בשלבי ההתבססות הראשונים יש להשקותו בצורה סדירה (כפעמיים בשבוע). לאחר שהוא נקלט בקרקע, העכנאי הופך לצמח חסכוני מאוד במים ודורש השקיה מועטה. בסוף עונת הפריחה, מומלץ לתת לצמח להתייבש במקומו – הוא יפזר את זרעיו באופן טבעי ויבטיח לכם דור חדש של עכנאים בגינה בשנה הבאה.

הידעת?

שמו של העכנאי (הן בעברית מ-השם "עכן" והן בלטינית מ-Echis, שניהם מיני נחשי צפע) ניתן לו משום שצורת הפרח והזרעים שלו מזכירה ראש של נחש, והעלי המפוצל בתוך הפרח נראה ממש כמו לשון מפוצלת של צפע.
בעת העתיקה, בשל "תורת החתימות" (האמונה שצורתו של צמח מעידה על סגולותיו), היו מטפלים שהשתמשו בו מתוך אמונה שהוא משמש תרופה נגד הכשות נחש! אבל הקסם האמיתי של העכנאי טמון בהחלפת הצבעים שלו: השינוי מוורוד לכחול הוא למעשה "רמזור" אבולוציוני מתוחכם לחרקים.
הפרחים הוורודים הצעירים שופעים בצוף ומושכים את הדבורים, בעוד שהפרחים הכחולים הבוגרים מסמנים לדבורה שהפרח כבר הופרה ואין בו צוף.
כך הצמח מכוון את המאביקים במדויק ומונע מהם לבזבז אנרגיה!
לידיעתכם: אין אפשרות לשלוח שתילים בדואר /עם שליח, בהזמנה הכוללת שתילים תצטרכו לבוא לאסוף מהמשתלה (בכרם מהר"ל)