שם המחבר: admin_seeds

זריעה למטרת ייצוב קרקע – קו רכבת נתיבות באר שבע בשנת 2014 נקראנו לבצע זריעה במדרונות פסי הרכבת בקו נתיבות באר שבע החדש. הגענו לשטח וזרענו מעל 450 דונם עם זרעי בר ממינים שונים (כמובן מינים המתאימים לאזור) שהמטרה העיקרית של הצמחיה היא להחזיק ולייצב את האדמה במדרונות הרכבת. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט רכבת נתיבות באר שבע:

עבודות הצלה לאורך מתווה קו הגז של ישראל בשנת 2007 נקראנו לבצע עבודות הצלה לאורך צינור הגז מאשדוד עד לאשקלון ומאוחר יותר מאשקלון עד לים המלח. בפרויקט הצלנו למעלה ממליון גיאופיטים שונים כמו: חצבים, חבצלת הנגב, סחלבי בר, נוריות, כלניות, סתוונית טוביה ועוד הרבה צמחים נדירים מאוד שהיו לאורך התוואי. רוב המינים היו באזור יד מרדכי ודרומה. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט קו הגז של ישראל:

פרויקט שיקום נופי – כביש 9 בשנת 2010 החלו להקים כביש שמחבר בין חדרה דרום לכביש 6 (במחלף בקעה אל גרביה) כביש זה נקרא כביש 9. אנחנו לווינו את הכביש לכל אורך הדרך משלב התכנון עד לסיום הביצוע. ראשית ביצענו עבודות הצלה בשטח והצלנו מיני שום (כמו שום ת"א), אירוס ארם-נהריים ועוד. עבדנו בשיתוף פעולה עם אדריכל הנוף וייעצנו לו לגבי מיני הצמחים המתאימים לאזור. לאחר מכן אספנו זרעים ופקעות בסביבת הכביש ושלחנו אותם להנבטה. לאחר סיום עבודות העפר שתלנו בכביש פלאגים (שתילים קטנים) כ-3,000,000 יחידות, זרענו חלקים נרחבים בכביש בצמחים חד שנתיים ושתלנו פקעות רבות ברחבי הכביש כל זאת בהתאם למפרט ותוכניות שקיבלנו מאדריכל הנוף. בשנת 2014 נפתח הכביש לתנועה וכיום הצמחים ששתלנו התבססו ו'סגרו' את השטח. הכביש מאוד נוח לנסיעה והצמחיה שמסביב משרה אווירה נעימה ופרחונית. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט השיקום הנופי של כביש 9:

פרויקט שיקום נחל איילון – רמלה נחל איילון היה בעבר נחל איתן וכיום הוא נחל אכזב, שמוצאו מתחיל בעצם בהרי יהודה שדרומית לרמאללה ונשפך בסיומו לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו כ- 815 קילומטר רבוע.לאורך הנחלנחל איילון חוצה את פארק אריאל שרון לכל אורכו מהנקודה בה הוא עובר ממזרח למערב מתחת לכביש מס' 4 ועד שהוא מתועל לתעלת נתיבי איילון בכניסה לתל אביב. מנקודה זו הוא זורם בתעלה בין נתיבי איילון עד שהוא נשפך לירקון במרחק של כ- 3.5 ק"מ מחוף הים התיכון. נחל איילון שינה את התוואי שלו, במהלך השנים משתי סיבות עיקריות: סיבה אחת היא כדי לצמצם את תופעת ההצפות בשכונות המזרחיות של תל אביב ושכונת עלית ברמת גן, בוצעו פעולות רבות של יישור האפיק והסדרת הניקוז בסביבת נתב"ג, למרגלות תל חירייה ובמסגרת פרויקט נתיבי איילון. הסיבה השנייה היא לשם השימוש באתר חירייה כאתר המרכזי לפינוי פסולת גוש דן. בין השנים 1952 ל-1998, הוסטה נקודת המפגש של הנחלים איילון – שפירים מערבה ככל שגדל הר הפסולת. יש לציין כי בעשור האחרון נעשה מאמץ משמעותי להפסיק את סילוק מי השפכים לערוץ הנחל מיישובים וממפעלי תעשייה השוכנים לגדותיו. כיום עיקר הקולחים שמגיעים ממעלה הנחל לפארק מקורם במי קולחים המוזרמים ממט"ש איילון למאגר נשר, כאשר הקולחים העודפים מסולקים ממנו לנחל גזר וזורמים לנחל איילון. קולחים אלו ממשיכים לזרום בחודשי החורף באפיק הנחל, דרך שטח הפארק עד סמוך לגשר התקווה, שם הוקם סכר עפר ("סכר שתולים") שתפקידו למנוע את המשך זרימתם אל תעלת הבטון שבין נתיבי איילון. מנקודה זו נשאבים מי הנחל אל מתקן השפד"ן למניעת מפגעי זיהום במורד. אנו, זרעים מציון תרמנו את מירב מאמצנו לשיקום הנחל ומציגים בגאווה את ביצוע פרוייקט שיקום הנחל שבוצע בסוף 2015.  אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט שיקום נחל איילון – רמלה:

 תל אביב החוף הצפוני – שדה דב – תב"ע 3700במאי 2017 נקראנו לבצע עבודות הצלה באזור החופים הצפוניים של תל אביב סמוך לשדה דב. בשטח זה יבנו בעתיד 3,700 דונם של בתי מגורים וביניינים. אנחנו העתקנו מהשטח מעל 3,000 צמחים כגון: חבצלת החוף, חצב מצוי, עדעד כחול, שום גבוה ועוד. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט תב"ע 3700:

איצטדיון רחובות – הצלת גיאופיטים  בחודש יולי 2019 נקראנו לבצע עבודות הצלה בשטח של כ- 50 דונמים אשר עתיד להפוך לאיצטדיון ברחובות. לפי סקר הגיאופיטים צויין שיש בשטח מספר יחידות של חצב מצוי, מעט שום גבוהה ועוד צמח נדיר שנקרא גלונית פלישטית. אנחנו הגענו לשטח והתחלנו בעבודות ההצלה, עמלנו בשטח כשבוע והוצאנו משם מעל 3,500 חצבים, מאות בצלי שום גבוהה ועוד צמחים שונים וחשובים. את הבצלים שתלנו בפיקוח רט"ג בשמורת טבע באזור בית חנן. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט איצטדיון רחובות: קישור לכתבה שעשו על הפרוייקט במגזין YNET

רכבת לירושלים – השבה של הגיאופיטים בשנת 2004 התחלנו בביצוע עבודת שיקום והצלה של צמחי הבר לאורך קו הרכבת לירושלים מטעם רכבת ישראל וחברת דניה סיבוס. הצלנו והוצאנו כל פקעת, כל בצל וכל צמח שניתן להציל ואפילו אספנו זרעים מקומיים ליצור שתילים להשבה לתוואי הפרויקט. את צמחי הבר הבאנו לשטח שלנו בכרם מהר"ל, מיינו אותם ושתלנו בחלקות מסודרות המחולקות לפי מספרי הגשרים ואזורים מוגדרים בשטח כדי שכל צמח יחזור כמעט בדיוק לאדמה ממנה הוא נאסף. שמרנו על הצמחים מעל 10 שנים, טיפחנו והרבנו אותם בכל פרק זמן החזרנו חלק נוסף מהצמחים לשטח במטרה לשקם את הטבע שנפגע עקב הבניה. זה יישמע אולי נדוש, אבל ממש אפשר היה להרגיש את האושר של הצמחים כשהם חזרו לבית שלהם. אנו נמשיך לשמר את הצומח בכל הארץ עבור הדורות הבאים. לצפיה בכתבה לחצו כאןמצורפות תמונות משלבים שונים בפרויקט קו ירושלים-נתב"ג וקישור לכתבה שיצאה באתר כל העיר ירושלים אודות הפרוייקט מנקודת מבטו של האדריכל הממונה.

פרויקט הצלה ושיקום נופי – כביש 85 הרחבה של הכביש מצומת כדרים עד צומת עמיעד. ההחלטה להרחיב את הכביש נבעה מהעובדה שכביש זה ידוע במספר תאונות הדרכים הרב לאורכו. לקח זמן רב עד שהחל ביצוע הפרויקט בגלל הקושי שנבע מסוג האדמה המאתגר והגשרים הרבים שנאלצו לתכנן. כשהגענו לשטח לראשונה ראינו שטח בור שכמעט לא דרכה בו רגל אדם ובטח שלא גלגלים של מכונית. זו בעצם שמורת טבע גדולה, מלאה בחיות טורפות כמו זאבים, תנים וחיות נוספות כמו צבאים, שפני סלע, קיפודים וכו. השטח היה מאתגר מאוד מכיוון שלא הייתה לנו אפשרות להיכנס עם רכב לעומקו ונאלצנו לסחוב את כל הפקעות והצמחים מרחק רב עד הרכב. אנחנו ביצענו בשטח עבודות הצלה עבור רט"ג לפי מפרט וסקר שהם העבירו אלינו. בשטח הצלנו מינים רבים כגון- חצבים, בן חצב יקינטוני, סחלבים, רקפות, נוריות, כלניות, אירוס, סוגים נדירים של שרשרים ועוד מינים נוספים. המינים ה"סטנדרטים" שהיו בשטח כגון חצבים, עיריות, בן חצב יקינטוני, רקפות ועוד הועתקו לשמורת הטבע 'תל חצור' שנמצאת באזור ציפורי. בהמשך הוקם בתל חצור "גן מקלט" שזה בעצם גן שמקבץ מינים מרחבי צפון הארץ ומטרתו להרבות את אותם ולדאוג שהם לא יכחדו. בנוסף מתקיימים בגן סיורים של קבוצות מבתי ספר וגנים בארץ בהם ניתן ללמוד על המינים הנדירים. כיום, פרויקט כביש 85 נמצא בשלב שיקום נופי של השטח והשבת המינים לאורך צידי הכביש החדש. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט ההצלה והשיקום הנופי של כביש 85:

פרויקט הצלה ושיקום נופי – מנהרות הכרמל בשנת 2007 החלו לעבוד על מנהרות הכרמל. תוכנית שיקום הנחל הוכנה ע"י האגרונומית מרגלית סוכוי בשיתוף עם האגרונום חנוך בורג. בתוכנית השתתפו וייעצו גם מנחם אסף – מנהל רט"ג בזמנו ודני אלמליח מרשות הטבע והגנים. בשלב ראשון בוצעו עבודות הצלה במחלף המרכזי של המנהרות בנווה שאנן שם עבר נחל הגיבורים. היה בשטח הנחל כמות עצומה של מיני פקעות שונים וצמחים נדירים מאוד כמו סחלבים רקפות חצבים, שושן צחור, צבעוני הרים כלניות נוריות ועוד הרבה. הוצאנו את המינים ושתלנו אותם אצלנו (בינתיים). תוך כדי עבודה עלה על הפרק בעיית ההכחדה של השושן הצחור. השושן נחשב בדת הנוצרית לצמח שמסמל טוהר ויופי. הצלבנים שהגיעו מאירופה ראו שיש בטבע שושן צחור ורצו שהוא יגדל בגינה שלהם (למה לא?). החלה עקירה מאסיבית של פקעות השושן שהביאה לדילול עד כמעט מחיקה מוחלטת של צמח השושן בכרמל. אגרונום הפרויקט הציע לעשות תרבית ריקמה של שושן צחור כדי לנסות להחזירו לכרמל – מקומו הטבעי. עשינו תרבית לשלוש פקעות של שושן וממנה ייצרנו מעל 2500 פקעות שנשתלו בשטח סודי בכרמל. בשלב השני של הפרויקט עבדנו בכניסה של מנהרות הכרמל במת"מ שם העתקנו אלפי פקעות של חצבים, נרקיסים ורקפות. כמובן שברגע שהסתיימו העבודות החזרנו אותם לאותו מקום וכיום ניתן לראות אותם פורחים ומאושרים. בשלב השלישי ביצענו עבודות הצלה של נחל סעדיה שנמצא במחלף האחרון של המנהרות (בצומת הצ'ק פוסט). שם היה מעיין ונחל טבעי של מים נקיים. הנחל עבר בדיוק במקום בו תכננו לסיים את בניית המנהרות. אנחנו העתקנו את כל הנחל ממקומו המקורי למקום חלופי שנמצא 50 מטרים משם. העתקנו קטע באורך של 300 מ' הכולל צמחים ובעלי חיים רבים (שגם אותם "העתקנו"). היו בקטע צמחי מים רבים כמו: גומא, לינפאות (שושנת מים) כחולות וצהובות, ערברבה שעירה, שנית גדולה, יקינטונים ועוד מים רבים אחרים מבחינת בעלי החיים היו שם מינים רבים של דגים, צלופחים, שפמנונים, צפרדעים, צבים, סרטנים, שבלול שחור נדיר מאוד, אמנונים ענקיים ועוד. העתקת הנחל הצליחה ובנוסף, כשהסתיים הפרויקט החזרנו לנחל ה'חדש' כמות צמחים גדולה פי 10 ממה שהוצאנו משם משום שבזמן שהצמחים 'ישבו' אצלנו הצלחנו להרבות אותם. בשנת 2010 כבר נפתח הכביש לתנועה וניתן לראות את ההצלחה הגדולה של עבודת ההצלה. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט ההצלה והשיקום הנופי של מנהרות הכרמל:

פרויקט הצלה ושיקום נופי – כביש 65 פרויקט הרחבת הכביש הקיים מצומת גולני עד צומת כדרים ומצומת כדרים עד עמיעד. אנחנו נכנסנו לשטח בשנת 2010 לפני כניסת הדחפורים והתחלנו בעבודות ההצלה. בשטח היו כמויות אדירות של צמחי בר, בעיקר פקעות ובצלים של רקפות, חצבים, עירית גדולה, נוריות, כלניות, נץ חלב, סחלבים, בן חצב יקינטוני ועוד מינים רבים אחרים. אספנו את מיני הבר מתוואי הפרויקט ואנו משמרים אותם בשטחים שלנו עד למועד ההשבה לשטחי הפרויקט (שמתוכנן לשנת 2015-16). בנוסף אספנו מיני זרעים רבים כמו: חבלבל כפני, חוטמית זיפנית, נשרן, מיני מרוות, תורמוס, עכנאי ועוד. מהזרעים ייצרנו פלאגים (שתילים קטנים) שישתלו בצידי הכביש בחורף 2015 כחלק מהשיקום הנופי לצד הפקעות והבצלים שכאמור נשמרו בינתיים אצלנו במשק. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט ההצלה והשיקום הנופי של כביש 65:

צפת – סקר גיאופיטים 2012 פרויקט שכונה חדשה מערבית לצפת. בשנת 2012 עלתה החלטה להקים שכונה חדשה מערבי לעיר צפת. אנחנו הוזמנו לעשות סקר גיאופיטים לאורך תוואי הפרויקט. סקר גיאופיטים הוא סקר שמבוצע בדרך כלל ע"י אגרונום מוסמך ומטרתו למפות את סוגי הצמחים בשטח בעיקר את המינים המוגנים. לפני כל פרויקט מבצעים סקר כזה ומעבירים אותו לקבלן הביצוע שמקבל את עבודת ההצלה בשטח. כך הקבלן יודע היכן המוקדים העיקריים של הגיאופיטים והצמחים המוגנים והנדירים שיש בשטח. בדרך כלל הסקר מתבצע בחודשי הפריחה של צמחי הבר (אוקטובר-מרץ) כדי שהסוקר יוכל לזהות את המינים, כשגיאופיטים נכנסים לתקופת התרדמה לא ניתן לזהותם משום שהם נמצאים מתחת לקרקע. משרד השיכון והבינוי פנה אלינו כדי שנבצע את הסקר לאחר ששמעו על נסיונינו הרב והידע העצום שיש לציון על צמחי הבר. ביצענו את הסקר ביחד עם מודד מוסמך. בסקר התגלו בשטח מינים מיוחדים ונדירים מאוד כמו 'גביעונית הלבנון' בכמויות גדולות מאוד, וגם מינים סטנדרטים יותר (אך מוגנים) כמו נוריות, נרקיסים, חצבים, רקפות, צבעוני ההרים, דודאים ועוד. לבסוף הוחלט לא לבצע את הפרויקט עקב בעיות תקציב אבל הסקר שערכנו הועבר לרשות הטבע והגנים ובעזרתו הם סימנו את מוקדי הצמחים הנדירים בשטח כדי לעקוב אחר התפתחותם ולשמור עליהם בעתיד. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט צפת – סקר גיאופיטים 2012:

פרויקט הצלה ושיקום נופי – רכבת עכו כרמיאל בשנת 2011 החלו לבנות בפרויקט רכבת העמק את הקטע שיחבר בין חיפה לבית שאן (ובהמשך גם יתחבר לאזור ירדן). בתחילת הפרויקט אספנו מתוואי הרכבת את פקעות הבר ואת הזרעים המקומיים בכל אזור לאורך המסילה העתידית לפני שהדחפורים התחילו לחפור את התוואי. הצלנו מינים כגון: רקפות, חצבים, כלניות, נוריות, נרקיסים, סחלבים, עירית גדולה, נורית הלב (צמח נדיר מאוד), אירוס הביצות (צמח נדיר), בן חצב יקינטוני, נץ חלב, סתוונית היורה, לוף ארץ ישראלי, אחילוף הגליל ועוד. בנוסף, היו לאורך התוואי צמחי מים נדירים כמו עדעד הביצות, אשבל הביצות, מיני גומא נדירים ועוד שהעתקנו והשבנו למקומם בסיום הפרויקט. החל משנת 2013 התחלנו להחזיר את הצמחים (ששימרנו בנתיים בשטח שלנו במשק) לכל אורך הפרויקט מאזור נשר ועד בית שאן. לכל קטע בפרויקט שביצענו קיבלנו תוכנית שיקום והתחלנו בעבודות השיקום הנופי. באזור כרמיאל שתלנו בכניסה לכרמיאל חצבים, בן חצב יקינטוני, כלניות, עירית גדולה ורקפות שאספנו בעבר מאותו שטח בדיוק. בנוסף, זרענו בשטח מינים של פרחים חד שנתיים (כמו: ציפורנית מצרית, כרמלית נאה, פרג, רכפה לבנה, מיני מרוות ועוד) שיעזרו "לסגור" את השטח ולתת מראה טבעי ומרהיב. באזור נהלל סיפקנו פלאגים (שתילים קטנים) שאותם שתל קבלן הגינון לפי תוכנית שקיבל מהמתכנן לאורך המסילה. שתלנו גם מיני פקעות רבים וזרענו זרעי בר שאספנו מאותו אזור. באזור עין חרוד (בית שאן) שתלנו כמות גדולה של פקעות בר שנאספו מהאזור וזרענו בצמחי בר את המדרונות של הרכב כדי למנוע את סחף האדמה שיכול להיגרם בעקבות הגשמים. גם שם סיפקנו כמויות גדולות מאוד של פלאגים וצמחי מים רבים שהעתקנו מהאזור. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט ההצלה והשיקום הנופי של קו רכבת עכו – כרמיאל:

זכרון יעקב – הצלה עם הקהילה בספטמבר 2018 פנו אלינו ממועצת זכרון יעקב לגבי פרויקט שעושים במועצה שנקרא "פארק היין". השטח שוחרר לקבלן ולאחר קבלת אישורים מתאימים מרשות הטבע והגנים הגענו אנחנו לשטח עם צוות פועלים והתחלנו בעבודות ההצלה. הצלנו עשרות אלפי פקעות של צמחי בר ממינים שונים ובט"ו בשבט האחרון (2019) נשתלו יחד עם הקהילה מעל 10,000 פקעות ברחבי זכרון יעקב שכל הקהילה תהנה מהם בשנים הבאות. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט זכרון יעקב – הצלה עם הקהילה:

מלכישוע – סקר גיאופיטים, עבודות הצלה ואירוע הצלה עם הקהילה בתחילת שנת 2018 פנו אלינו מהמועצה המקומית עמק המעיינות בבקשה לביצוע סקר גיאופיטים בשטח באזור מלכישוע בו הולכים לבצע הרחבה ולבנות מעל 120 יחידות דיור על שטח בגודל של כ-50 דונם. בסביבות חודש מרץ 2018 הגענו לשטח וביצענו סקר מקיף המציין את מקבצי צמחי הבר בשטח. להפתעתנו התגלו בשטח מעל 18,000 גיאופיטים מסוגים שונים חלקן נדירים מאוד כמו גביעונית הלבנון, צבעוני ההרים, דבורנית צהובה, בן סחלב ביצני ועוד. רשות הטבע והגנים קיבלה מאיתנו את הרשימה והוציאה היתר לעבודות הצלה בשטח. הגענו לשטח בליווי ופיקוח רשות הטבע והגנים והעתקנו את המינים לשמורה מוגדרת באזור. לאחר שהוצאנו את המינים שרשות הטבע והגנים דרשה שנעתיק החלטנו יחד עם חברי המועצה האזורית עמק המעיינות לתכנן אירוע הצלה יחד עם כל הקהילה (בפיקוח רט"ג) בו ננסה להציל כמה שיותר גיאופיטים מהשטח. ההיענות הייתה גדולה ומבורכת, הגיעו תושבים מכל הגילאים והאירוע אף סוקר בעיתון "ישראל היום". סה"כ אנו מעריכים שהעתקנו כ10,000 גיאופיטים מהשטח שנשתלו יחד עם חברי הקהילה באזור תחנות הרוח שבגילבוע. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט מלכישוע – סקר גיאופיטים, עבודות הצלה ואירוע הצלה עם הקהילה:

נהריה – הקמת טיילת לכיוון צפון ועבודות הצלה באביב 2019 פנו אלינו לבצע עבודות הצלה באזור חוף נהרייה שם מקימים כיום טיילת לכיוון ראש הניקרה. הגענו לשטח בחודש מרץ ונדהמנו לגלות כמויות עצומות של צמחי חוף, חלקם אף נדיריים ביותר. הבצלים של חבצלות החוף היו טמונים כל כך עמוק בתוך החול שהיינו צריכים לשכור טרקטור כדי להעתיקם מתוואי הפרוייקט. הצלנו מרצועה צרה ברוחב של 6 מטרים לכל היותר כמות עצומה של צמחי חוף- מעל 16,000 פריטים של חבצלות חוף, עדעד החוף, תגית החוף, חרחיבנה חופית ועוד. כל המינים הועתקו באותו היום לשטח סמוך וכיום ניתן לראות שהקליטה שלהם בשטח החדש היא מהגבוהות שראינו. אנו גאים להציג אלבום תמונות מפרויקט נהריה – הקמת טיילת לכיוון צפון – עבודות הצלה:

הסיפור על חבצלת החוף בטיילת החדשה בהרצליה חבצלת החוף – Sea daffodil צמח בר שעדיין לא ברשימת הצמחים בסכנת הכחדה וכנראה שלא יכנס לרשימה הזו לעולם 🙂 וכל זאת בשל העבודה הקשה והמאומצת של חברת זרעים מציון שבמסגרת עבודות שיקום נופי הארץ, לפני כ-7 שנים אספנו העתקנו מספר פריטים של חבצלת החוף, מחוף תל ברוך/תל אביב אלינו אל משתלת זרעים מציון, שם  גידלנו והרבינו, ופוצצנו את השדה שלנו בבצלי "חבצלת החוף", ברבות השנים הריבוי האינטנסיבי שלנו ייצר כ-50,000 פריטים נפלאים, כי אין לנו אין ארץ אחרת! וממש בימים אלו לאחר שנים של עבודה והשקעה כאשר נפתחת לציבור טיילת הפארק החופי החדשה של הרצליה-תל אביב. הטיילת נמצאת בין חוף תל ברוך מדרום, לבין חוף הצוק מצפון ואורכה כ-2 קילומטרים, ומהווה את המקטע החסר המקשר את רצף הטיילת החופית מבת ים ועד הרצליה.   צילום: אורי לוינגר פיתוח הטיילת כלל עבודות לשיקום השטח, בהן שימור ערכי טבע ואתרי קינון; והצבת אמצעים חדשניים ואקולוגיים של הנדסה סביבתית לצמצום סחיפות קרקע, ייצוב הוואדיות, ולהעשרה בצמחיה מקומית מגוונת, במטרה להשיב לטבע איכויות שאבדו. ואנחנו כבר התחלנו בעבודה שלנו להשיב את חבצלת החוף לצידי הטיילת החדשה,  אתם מוזמנים לבוא וליהנות גם מיופיה וגם מריחה המשכר. עוד קצת פרטים על חבצלת החוף: זהו צמח גיאופיט – עם בצל רב-שנתי גדול. בעל עלים סרגליים, בשרניים מעט, מסתלסלים, ערוכים כולם בבסיס הצמח בלבד. לעלים גוון מכחיל, בגלל ציפוי שעוותי, המגן עליהם בפני המלח הנישא אליהם כרסיסים ברוח הבאה מן הים. הגבעול מוצק, ירוק, חסר עלים לחלוטין, גובהו עד 60 ס"מ. חבצלת החוף פורחת מסוף יולי עד אוקטובר (בדומה לחצב), בעונה שמעטים בה הפרחים האחרים. הפרח לבן צחור, גדול (אורכו עד 13 ס"מ) ובולט לעין, והוא גם שופע צוף ומדיף ריח נעים וחזק. חבצלת החוף גדלה בבית-גידול אופייני: בחופי צפון הארץ, ברצועה הקרובה ביותר לים, לרוב לא יותר מ-100 מ' מהים. החבצלת מוזכרת גם בתנך: בשיר השירים  – "…חבצלת השרון, שושנת העמקים…" בישעיהו – "…תגל ערבה ותפרח כחבצלת.." *** ברפואה העממית משתמשים בבצל חבצלת החוף נגד נזלת וכן להמרצת פעילות הלב. *** בכל מקרה כדאי לשים לב: חבצלת החוף – עדיין נחשבת מבחינת רבים בחזקת צמח מוגן ואנחנו מאוד ממליצים לא לקטוף את חבצלת החוף אך אם תרצו והתנאים אצלכם מתאימים אנחנו נשמח לשלוח אליכם את הבצלים של חבצלת החוף עד הבית קישור לקנייה ישירה – בחנות אתר זרעים מציון