fbpx

צמרנית הסלעים / Phagnalon rupestre

צמרנית הסלעים היא שיח חשוב, שכיח ונפוץ, גובהו 20–50 ס"מ. הצמח צמרנית מסתעף מבסיס מעוצה, ענפיו גמישים ומכוסים כסות צמרית לבנה, והם מתקלפים בנקל יחד עם כסות זאת. העלים סרגליים, ובחורף צומחים עלים גדולים, צמירים מלמטה; בקיץ מתפתחים עלים קצרים יותר, צמירים משני צידיהם. חלקיו העליונים של הצמח מתייבשים בקיץ, חלקיו התחתונים נשארים חיים, עם עלים קטנים.

העלות:

 30.00

לקנייה :

צמרנית הסלעים / Phagnalon rupestre

 30.00

משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

1 מ"ר

פרטים
תפרחות הצמרנית קטנות (קוטרן עד 10 מ"מ), חרוטיות או דמויות כד, סביבן עלי-מעטפת רבים רעופים. הפרחים זעירים, צבעם צהוב חיוור. הפרחים הפנימיים צינוריים, עם 5 שיניים, דו-מיניים; פרחי ההיקף נימיים (לשוניים), נקביים, ערוכים בדורים אחדים. לרוב התפרחת סגורה, רק לעיתים רחוקות רואים אותה פתוחה. הפרחים מואבקים על-ידי זבובי-רחף. הפרי הוא זרעון עם ציצית ששערותיה מחוספסות.

חודשי פריחה
מרץ- יוני

שימושים
הכסות הצמרית משמשת ברפואת הכוויות הבדואית: שמים קצת צמר על המקום הפגוע, מדליקים ויוצרים כוויה. היתרון בצמח הזה הוא בכך שהאפר שלו בעל תכונות רפוי לזיהום ובכך מקל על רפוי הכוויה שהוא עצמו גרם. לרפוי פצעים מדממים כותשים את העלים והגבעולים, את החומר הכתוש מניחים על הפצע וחובשים. הבדואים משתמשים במרתח עלים וגבעולים (על ידי גרגור) נגד כאבי שיניים. לטיפול במחלות עור מעסים את המקום הנגוע במרתח עלים מקורר. בעבר אפשר היה למצוא בכיסו של כל בדואי פיסת פלדה (זנאדה) ופתיל שהיה עשוי מהכסות הצמרית של צמרנית הסלעים. הזנאדה שימשה כמצת שפשוף שהניצוצות שלו הדליקו בקלות רבה את הפתיל מהצמרנית.

אזורי גידול 
הגולן והגליל, החרמון, עמק הירדן העליון, העמקים, הגלבוע, הכרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, הנגב והרי אילת, בקעת הירדן. אזורי גידול: צמרנית הסלעים שכיחה בבתי-גידול שונים בחבל הים-תיכוני, במיוחד בסלעים. הצמרנית מתפשטת אף לנגב, גדלה ברוב אזורי הארץ מהחרמון עד לדרום הנגב. שורשיה של הצמרנית מפתחים שורשים צדדיים דקים, החודרים לסדקי-סלעים ובין שכבות-סלע ומנצלים בית-גידול חסר מתחרים ועשיר-יחסית במים.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

שימושה העיקרי של הצמרנית הוא להצתת אש. קילוף הענפים, וייבוש הקליפה עם כסות השיער שעליה, נתקבל פלומה יבשה, שהיא החומר המועיל להצתת אש. הצמרנית משמשת גם תרופה לפצעים, כאבי שיניים ופגעים בעור.

צמרנית הסלעים / Phagnalon rupestre

כלי נגישות

Powered by - Wemake

צמרנית הסלעים / Phagnalon rupestre
צמרנית הסלעים / Phagnalon rupestre
 30.00
0
הסל שלך
  • No products in the cart.